Geriatrics

הסיכון הקרדיווסקולארי של חולים תחת androgen-deprivation therapy (ADT) לטיפול בסרטן הערמונית (מתוך Circulation)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מפרסום משותף של ה- American Heart Association (AHA), ה- American Cancer Society וה- American Urological Association ב-1 בפברואר 2010 ב-Circulation, עולה כי עלול להיות קשר בין טיפול לדיכוי אנדרוגני (androgen-deprivation therapy, ADT) בחולי סרטן הערמונית, ובין סיכון קרדיווסקולארי מוגבר.

הכותבים מסבירים כי ADT מהווה את הבסיס לטיפול בסרטן הערמונית, ומוסיפים כי בעבודות קודמות הודגם כי הטיפול מוביל להארכת חיים בקבוצות חולים מסוימות. הקשר בין ADT לסיכון קרדיווסקולארי מוגבר הוא שנוי במחלוקת, כאשר חלק מהמחקרים הדגימו סיכון מוגבר בחולים המטופלים ב-ADT ואחרים לא מצאו קשר שכזה. בפרסום נכתב כי בשלב זה לא ניתן לקבוע במדויק האם קיים קשר בין הטיפול ובין סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים.

ADT כולל לרוב טיפול באגוניסט ל- gonadotropin-releasing hormone (GnRH) כגון Leuprolide, Goserelin ו- Triptorelin, ולעיתים משלבים גם טיפול באנטי-אנדרוגנים דוגמת Flutamide ו- Bicalutamide.

הכותבים מדגישים כי מטרת הפרסום הנוכחי היא מתן מידע ולא מדובר בהנחיות קליניות, ומציינים כי אין לעשות שימוש בפרסום זה למטרות מדיקולגאליות. קבוצת הכותבים כללה מומחים מתחומים שונים, כולל קרדיולוגים, אורולוגים ואונקולוגים. הם מדווחים כי הקבוצה הגיעה להסכמה בנושאים הבאים:

1.      בחולים בהם צפוי יתרון ל-ADT, אין אינדיקציה ברורה להערכת פנימאית, אנדוקרינולוגית או קרדיולוגית לפני תחילת הטיפול, ואין אינדיקציה לביצוע בדיקות לבביות ספציפיות.

2.      בחולים עם מחלת לב בהם שוקלים מתן ADT, הרופא המתאים לקבל את ההחלטה הטיפולית הוא הרופא המטפל בחולה בשל סרטן הערמונית.

3.      מומלץ להפנות חולים תחת ADT להערכה תקופתית אצל רופא המשפחה, על מנת לאבחן השפעות מטבוליות אפשריות של הטיפול.

4.      חולים עם מחלת לב המטופלים ב-ADT מתאימים לטיפול מניעה שיניונית כפי שממליץ ה-AHA, כולל טיפול להורדת שומנים בדם, יתר לחץ דם וסוכר במקרה הצורך, וכן טיפול נוגד טסיות.

הפרסום החדש מבוסס על מספר עבודות שנערכו לאחרונה, ודיווחו על עלייה בשיעור האירועים הקרדיווסקולאריים בחולי סרטן הערמונית שטופלו ב-ADT, כולל עלייה בשיעור אוטמי הלב והתמותה הקרדיווסקולארית. לאור דיווחים אלו חלה עלייה במספר הייעוצים הפנימאים, אנדוקרינולוגים, וקרדיולוגים בנושא, והכותבים מציינים כי רבים מהרופאים כלל לא היו מודעים לסיכון האפשרי.

לדברי הכותבים, קיימים נתונים מבוססים המעידים כי ADT עלול להשפיע על גורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים, וקיימות ראיות לכך ש-ADT עלול להגביר את הסיכון הקרדיווסקולארי, אם כי בשלב זה הן אינן חד משמעיות.

ע”פ הפרסום, אין צורך לערב קרדיולוג בהערכה הישירה של חולים המועמדים ל-ADT. הכותבים מסבירים כי על הרופא המטפל לשקול את היתרונות והחסרונות האפשריים של הטיפול לפני תחילתו. כמו כן, במידה ונעשית הפניה של חולה המטופל ב-ADT לקרדיולוג, אין בשלב זה אינדיקציה לביצוע מבחן מאמץ, צנתור או הנחת תומכן לצורך רה-ווסקולריזציה.

עם זאת, מכיוון שייתכן קשר בין ADT ובין סיכון קרדיווסקולארי מוגבר, מומלץ להפנות את המטופל לרופא המשפחה לצורך מעקב וניטור. יש לשים דגש על איזון רמות השומנים בדם, לחץ הדם וכן להמליץ על הפסקת עישון, שמירה על משקל גוף תקין וביצוע פעילות גופנית סדירה.

בשלב זה לא ברור מהו המנגנון בבסיס הסיכון הקרדיווסקולארי של ADT, אם קיים. הכותבים מציינים כי ל-ADT השפעות מטבוליות הכוללות עלייה במשקל הגוף, ירידה ברגישות לאינסולין ו/או עלייה ברמות הכולסטרול והטריגליצרידים בנסיוב. לדבריהם, נראה שההשפעה המטבולית של ADT היא שונה מזו שנצפית בחולים עם תסמונת מטבולית.

עם זאת, הכותבים מדגישים כי לא ברור האם ההשפעה המטבולית היא זו שמעורבת בתהליך או שקיימים מנגנונים אחרים. ייתכן וקיימת השפעה רב-גורמית, ומעורבות של מנגנונים שונים בחולים שונים.

Circulation, 2010.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה