Geriatrics

שיפור ההיענות לסטטינים עשוי להיות יעיל יותר בצמצום התמותה הקרדיווסקולארית מהורדת סף הטיפול (מתוך Journal of Epidemiology and Community Health)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון פברואר 2010 של ה- Journal of Epidemiology and Community Health, עולה כי שיפור ההיענות לטיפול בתרופות מקבוצת הסטטינים בחולים העונים לקריטריונים הקיימים לטיפול, עשוי להיות יעיל יותר בצמצום התמותה הקרדיווסקולארית בהשוואה להורדת סף הטיפול הנוכחי.

החוקרים כותבים כי תרופות מקבוצת הסטטינים מורידות את רמות הכולסטרול בדם ויעילות בצמצום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית. עם זאת, הם מציינים כי יעילות התרופות בפועל היא נמוכה יותר מזו שנצפית במחקרים קליניים, שכן רבים מהמטופלים מפסיקים את הטיפול בתוך מספר שנים. לדבריהם, במטרה לשפר את התוצאות הוצע להוריד את הסף לטיפול בתרופות וכך להגדיל את מספר המטופלים הנוטלים את התרופה, אך הם מסבירים כי ייתכן וניתן להשיג שיפור דומה באמצעות הגברת ההיענות לטיפול, בחולים העונים לקריטריונים הנוכחיים לטיפול בסטטינים. מטרת המחקר הייתה להעריך את ההשפעה האפשרית של כל אחת מ-2 גישות אלו.

על מנת להעריך את שיעורי ההיענות הקיימים לטיפול בסטטינים ערכו החוקרים חיפוש לאיתור מחקרים אקראיים מבוקרים בנושא סטטינים שכללו מידע על היענות המשתתפים לטיפול, וכן מחקרי אוכלוסייה בנושא ההיענות לסטטינים. לאחר איסוף הנתונים הסיקו החוקרים כי שיעור ההיענות הקיים לטיפול בסטטינים הוא סביב 50% לאחר 10 שנים.

בהמשך הם בנו מודל שמטרתו להשוות בין 2 הגישות שהוצעו לשיפור ההיענות לטיפול. לצורך כך הם עשו שימוש בנתונים ממחקר ה- Melbourne Collaborative Cohort Study, שהינו מחקר עוקבה פרוספקטיבי רחב היקף אשר כלל מידע על המצב הקרדיווסקולארי של המשתתפים ונתונים הנדרשים על מנת לחשב את הסיכון הקרדיווסקולארי ע”פ משוואות פרמינגהם. המודל שבנו החוקרים כלל 3 תרחישים: תרחיש בסיסי, המבוסס על קריטריוני ה-NICE לטיפול בסטטינים (בחולים עם סיכון גבוה מ-20% לתמותה קרדיווסקולארית בתוך 10 שנים) תוך הנחה של 50% היענות לטיפול. תרחיש שני, הכולל שיעור היענות של 75% לטיפול, ותרחיש שלישי, שבו הסף למתן הטיפול נמוך יותר, וחושב כך שמספר המטופלים בסטטינים יהיה זהה לזה שבתרחיש ההיענות המוגברת (סיכון של 15.5% ל-10 שנים). יעדי המחקר העיקריים כללו את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית חדשה ולתמותה קרדיווסקולארית.

מחקר ה- Melbourne study cohort כלל 41,141 משתתפים (17,049 גברים) בגיל ממוצע של 55 שנים בעת ההצטרפות. החוקרים לא כללו במודל נתונים על משתתפים עם מחלה קרדיווסקולארית קיימת בעת ההצטרפות למחקר וכן על משתתפים עם נתונים חסרים, ולכן המודל כלל 38,268 משתתפים. החוקרים מדווחים כי באוכלוסייה זו, אי-מתן סטטינים צפוי להוביל ל-5,390 מקרים חדשים של מחלה קרדיווסקולארית ו-710 מקרי תמותה קרדיווסקולארית.

ל-9,279 מהמשתתפים (24%) צפוי היה סיכון גבוה מ-20% לתמותה קרדיווסקולארית בתוך 10 שנים, ולכן הם ענו לקריטריונים למתן סטטינים. ע”פ התרחיש הבסיסי, מחצית מ-9,279 המשתתפים הללו היו בעלי היענות טובה לטיפול בסטטינים, כך שנמנעו 174 מקרים חדשים של מחלה קרדיווסקולארית ו-70 מקרי תמותה קרדיווסקולארית.

בתרחיש ההיענות המוגברת, 6,971 משתתפים הוגדרו כבעלי היענות טובה לטיפול בסטטינים ולכן נמנעו עוד 91 מקרים חדשים של מחלה קרדיווסקולארית ו-37 מקרי תמותה נוספים. ע”פ התרחיש השלישי המבוסס על הורדת סף הטיפול, 6,991 הוגדרו כבעלי היענות טובה לטיפול ונמנעו 70 מקרים חדשים נוספים של מחלה קרדיווסקולארית ו-18 מקרי תמותה קרדיווסקולארית נוספים.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי ניתן למנוע מספר כפול של מקרי תמותה קרדיווסקולארית באמצעות שיפור ההיענות של חולים המטופלים כבר בסטטינים, לעומת הורדת סף הטיפול בחולים שלא עונים לקריטריונים הנוכחיים לטיפול בסטטינים. הם מציינים כי המודל לא כלל ניתוח עלות-תועלת , אך ניתן לשער כי שיפור ההיענות צפוי להוביל לעלייה דומה בתועלת הכלכלית של הגישה. לסיום הם כותבים כי שיפור ההיענות בחולים בסיכון גבוה צפוי להוביל ליתרון גדול יותר מהרחבת המניעה לחולים בסיכון נמוך יותר, וממליצים לשים על כך את הדגש.

J Epidemiol Community Health 2010; 64: 109-13

לידיעה ב-NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    38 בוגרים ובוגרות סיימו החודש קורס מתקדם לטיפול בהשמנה, בניהולו האקדמי של פרופ' נעים שחאדה, יוזמה משותפת של ספרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי וביה"ס ללימודי המשך של הטכניון. הבוגרים, ברובם רופאי משפחה, למדו על מגפת ההשמנה מהיבטים שונים כשהמטרה היא להכשיר את הצוותים הרפואיים להתמודד עם מגפת ההשמנה.

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה