Geriatrics

השוואה בין Ticagrelor ו-Clopidogrel בחולים עם תסמונת כלילית חריפה המועמדים להתערבות פולשנית (מתוך Lancet)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-14 בינואר 2009 ב-Lancet עולה כי Ticagrelor הוביל להישרדות כוללת טובה יותר בהשוואה ל-Clopidogrel (פלויקס, כצט) בחולים עם תסמונת כלילית חריפה שתוכננו לעבור התערבות פולשנית.

החוקרים מסבירים כי תרופות נוגדות טסיות מהוות את עמוד התווך של הטיפול בחולים עם תסמונת כלילית חריפה, על מנת לצמצם את הסיכון להתקדמות לאוטם לבבי. הוכח כי טיפול משולב באספירין ו-Clopidogrel, שהינו אנטגוניסט לרצפטור ה-P2Y12 בטסיות, מוביל לירידה גדולה יותר בסיכון בהשוואה למתן תרופה אחת, אך גם מעלה באופן משמעותי את הסיכון לדימום מז’ורי. לפיכך, מתן טיפול משולב לחולים המועמדים להתערבות פולשנית (צנתור כלילי או ניתוח מעקפים) הוא שנוי במחלוקת.

החוקרים כותבים כי בניגוד ל-Clopidogrel, שהינו מעכב בלתי הפיך של פעילות הטסיות, Ticagrelor הוא אנטגוניסט הפיך לרצפטור P2Y12. מחקר ה-PLATO הינו מחקר אקראי רחב היקף שנערך להשוואה בין 2 התרופות בחולים עם תסמונת כלילית חריפה. מתוצאותיו עולה כי בהשוואה ל-Clopidogrel, Ticagrelor הוביל לעלייה בהישרדות החולים לאחר 12 חודשים, ללא הבדל בשיעור הדימומים המז’וריים. במחקר הנוכחי בדקו החוקרים נתונים על משתתפים ממחקר ה-PLATO שתוכננו לעבור התערבות פולשנית מוקדמת.

מחקר ה-PLATO כלל 18,624 משתתפים שאושפזו בבית החולים בשל תסמונת כלילית חריפה, עם או ללא עליית מקטע ST. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לקבלת Ticagrelor (מנת העמסה במינון 180 מ”ג ולאחריה 90 מ”ג פעמיים ביום) או Clopidogrel (מנת העמסה במינון 300-1600 מ”ג ולאחריה 75 מ”ג פעם ביום), למשך 6-12 חודשים, ונערך מעקב אחר החולים לאחר 1,3, 6, 9 ו-12 חודשים. ההחלטה על התערבות פולשנית בחולים נערכה לפני ההקצאה האקראית לקבוצות, יעד המחקר העיקרי היה שילוב של תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי או שבץ, ויעד הבטיחות העיקרי היה אירועי דימום מז’ורי.

13,408 מבין משתתפי המחקר המקורי (72%) תוכננו לעבור התערבות פולשנית. מתוצאות המחקר הנוכחי עולה כי לאחר 12 חודשים, שיעור אירועי יעד המחקר העיקרי בקבוצת ה-Ticagrelor היה 9%, לעומת 10.7% בקבוצת ה-Clopidogrel (HR 0.81, 95% CI 0.68-0.95, p=0.0103).

החוקרים מדווחים כי ב-2 הקבוצות נצפה שיעור דומה של דימומים מז’וריים, וכי לא נצפה הבדל מובהק בין הקבוצות בשיעור הדימומים המינוריים. הם מציינים כי בקבוצת ה-Ticagrelor נצפתה שכיחות גבוהה יותר של קוצר נשימה (13.9% לעומת 8% בקבוצת ה-Clopidogrel, p<0.0001), אך הפסקת הטיפול בשל קוצר נשימה התרחשה בשכיחות נמוכה ב-2 הקבוצות (0.8% לעומת 0.2%, בהתאמה).

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי בחולים עם תסמונת כלילית חריפה המועמדים להתערבות פולשנית מוקדמת, נמצא קשר בין Ticagrelor ובין שיעור נמוך יותר של אירועים קרדיווסקולאריים, בהשוואה ל-Clopidogrel, ומוסיפים כי נצפתה ירידה הן בתמותה הקרדיווסקולארית והן בתמותה הכוללת, ללא עלייה בשיעור הדימומים המז’וריים.

במאמר תגובה שפורסם הכותב מציין כי Ticagrelor נראה כעת טיפול מבטיח החולים עם תסמונת כלילית חריפה, אך מוסיף כי יש להתאים את הטיפול לכל מטופל, בהתאם לסיכון האישי לאיסכמיה לעומת דימום.

Lancet, 2010

למאמר המערכת ב-Lancet

לידיעה ב-NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה