Geriatrics

סיכון מוגבר להתפתחות ממאירות חדשות בחולים לאחר השתלת כבד (מתוך Gastroenterology)

ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של Gastroenterology עולה כי כאחד מכל עשרה חולים לאחר השתלת כבד צפויים לפתח ממאירות חדשה בתוך עשר שנים מההשתלה, כאשר הסיכון הגבוה ביותר תועד בחולים שעברו השתלה עקב מחלת כבד אלכוהולית או PSC (Primary Sclerosing Cholangitis).

החוקרים מסבירים כי ממאירות חדשה הינה אחת הסיבות המובילות לתמותה מאוחרת בחולים לאחר השתלת כבד.

על-בסיס הנתונים משלושה מרכזי השתלות, החוקרים העריכו את שיעור הממאירויות החדשות ב-798 מבוגרים שעברו השתלת כבד בין השנים 1990 ו-1994.

כמחצית מהמשתתפים היו גברים, 80% היו לבנים, והגיל הממוצע שלהם בעת ההשתלה עמד על 49.4 שנים.

171 חולים פיתחו 271 ממאירויות חדשות, במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 10 שנים. מרבית הממאירויות (147) היו ממאירויות עוריות; 29 ממאירויות המטולוגיות, ו-95 ממאירויות של איברים סולידיים.

מבין 103 החולים עם ממאירות שאינה-עורית, 26% אובחנו עם PSC ו-25% עם מחלת כבד אלכוהולית. בחולים עם שני המצבים הללו תועד הסיכוי הגבוה ביותר להתפתחות ממאירות לא-עורית כלשהי במהלך עשר שנים (21.9% לעומת 18.1%, בהתאמה). בקרב חולים לאחר השתלת כבד עם אבחנה אחרת כלשהי תועד סיכון של 10% להתפתחות ממאירות לא-עורית במהלך תקופת המחקר.

שיעור ההיארעות המצטבר של ממאירויות של איברים סולידיים, במהלך עשר שנים, עמד על 17.0% עם PSC, 15.4% עם מחלת כבד אלכוהולית ו-7.4% עם כל התוויה אחרת להשתלת כבד.

הממאירויות הנפוצות ביותר בקרב מושתלים הן ממאירויות עוריות, אך הממאירויות הנפוצות ביותר של איברים סולידיים הן ממאירויות של מערכת העיכול, גידולי ריאה, ממאירויות של מערכת המין והשתן, וממאירויות שלה הפה והלוע.

החוקרים ציפו למצוא סיכון מוגבר לממאירות של המעי הגס והרקטום בקרב חולי PSC, אך הם זיהו בנוסף סיכון מוגבר ל-PTLD (Posttransplant Lymphoproliferative Disorder) וממאירויות עוריות, בהשוואה לכל יתר המושתלים.

עיקר הסיכון לסרטן הפה והגרון או סרטן ריאות זוהה בחולים עם מחלת כבד אלכוהולית.

מניתוח רב-משתנים, גיל לפי עשור (p=0.014), היסטוריית עישון (p=0.029), מחלת כבד אלכוהולית (p=0.007), ו-PSC (p=0.001) זוהו כגורמי סיכון להתפתחות ממאירויות חדשות של איברים סולידיים.

החוקרים דיווחו על שיעורי התמותה, אך לא על שיעורי התמותה הספציפיים לממאירות. שנה אחת וחמש שנים לאחר האבחנה של ממאירות לא-עורית, הסיכון לתמותה עמד על 40% ו-55%, בהתאמה. הסבירות לתמותה לאחר אבחנה של ממאירות של איבר סולידי עמדה על 38% לאחר שנה אחת ו-53% לאחר חמש שנים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בכל החולים המושתלים מומלץ לערוך בדיקות סקר ממאירויות נפוצות, דוגמת ממאירויות עוריות. בחולים עם PSC ומחלת כבד אלכוהולית תועד הסיכון הגבוה ביותר, וייתכן ובחולים אלו יש להקפיד על פרוטוקולים אינטנסיביים יותר לסקירה.

Gastroenterology 2009;137:2010-2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • ארבעה מכל עשרה אנשים ברחבי העולם סובלים מסבוריאה דרמטיטיס (JAMA Dermatology)

    ארבעה מכל עשרה אנשים ברחבי העולם סובלים מסבוריאה דרמטיטיס (JAMA Dermatology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי סבוריאה דרמטיטיס (Seborrheic Dermatitis) פוגעת בכ-4% מכלל האוכלוסייה, עם הבדלים משמעותיים בין קבוצות גיל, אוכלוסיות ואזורים שונים, עם שכיחות גבוהה יותר במבוגרים לעומת ילדים. החוקרים השלימו מטה-אנליזה שכללה 121 מחקרים עם למעלה מ-1.2 מיליון מטופלים עם אבחנה של סבוריאה דרמטיטיס על-ידי רופא. המחקרים שנכללו בסקירה הנרחבת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • זיהומים מסכני-חיים נדירים בתינוקות שנולדו במועד עם שלפוחיות או פוסטולות (Pediatrics)

    זיהומים מסכני-חיים נדירים בתינוקות שנולדו במועד עם שלפוחיות או פוסטולות (Pediatrics)

    בתינוקות שנולדו במועד וללא חום עם שלפוחיות או פוסטולות קיים סיכון נמוך מאוד לזיהומים מסכני-חיים לאחר שלילת אבחנה אפשרית של זיהום בנגיף HSV (או Herpes Simplex Virus), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics. החוקרים בחנו את הרשומות הרפואיות הממוחשבות של תינוקות בגיל עד 60 ימים עבורם הוזמן ייעוץ רופא עור בשישה מרכזים […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה