Geriatrics

הקשר בין יתר לחץ-דם ובין התקדמות מחלה של החומר הלבן (מתוך Stroke)

מניתוח ממצאי מחקר ARIC עולה קשר בולט בין יתר לחץ-דם ממושך ובין התקדמות WMH (White Matter Hyperintensity), הקשור עם הפרעה קוגניטיבית חדשה או החמרה בתפקוד הקוגניטיבי ודמנציה.

לדברי החוקרים, הממצאים מדגישים את חשיבות הטיפול בלחצי דם מוגברים, מאחר ולהורדת לחץ דם חשיבות במניעת מחלה של החומר הלבן, וייתכן כי בסופו של דבר תביא למניעת פגיעה קוגניטיבית ודמנציה.

החוקרים התבססו על נתוני מחקר ARIC (Atherosclerosis Risk in Communities) להערכת הקשר בין לחץ דם והתקדמות WMH. מחקר ARIC הוא מחקר שהתמקד בנשים וגברים שחורים ולבנים, בגיל העמידה, שנועד לבחון את המהלך הטבעי של טרשת עורקים וסיבוכיה.

כחלק מהמחקר, 983 חולים (49%) עברו בדיקת MRI (Magnetic Resonance Imaging) של המוח בין השנים 1993-1995, ושוב ב-2004-2006, ולחץ הדם נמדד באופן קבוע.

החוקרים מצאו כי לחץ דם סיסטולי הינו גורם מנבא משמעותי להתקדמות מחלה של החומר הלבן במוח, וזהו הגורם המנבא החשוב ביותר להתקדמות מחלה של החומר הלבן.

מתוצאות המחקר עולה כי כל עליה של 20 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי לוותה בהתקדמות של 2.5 סמ”ר ב-WMH בשחורים ו-2.6 סמ”ר בלבנים (p<0.0001).

החוקרים מצאו קשר בין ערכי לחץ דם סיסטולי מצטברים גבוהים יותר (לכל 20 מ”מ כספית) ובין התקדמות WMH בחמישון העליון (Adjusted OR = 2.0). בנוסף, באפריקנים-אמריקאים, החוקרים זיהו קשר בולט יותר בין ערכי לחץ דם שנמדדו בשלב מוקדם במהלך החיים, כאשר המשתתפים היו בגילאי 45-64 שנים, ובין התקדמות WMH , בהשוואה לקשר עם מדידות שנערכו בשנים מאוחרות יותר.

במאמרם מציינים החוקרים כי בעוד שאחרים שיערו כי WMH נובע מפגיעה ניוונית או דה-מייליניטיבית, ממצאים אלו תומכים בנוכחות מרכיב וסקולארי משמעותי המוביל להתקדמות WMH.

החוקרים מציינים כי הממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהצביעו על חשיבות הערכת גורמי סיכון וסקולאריים באמצע החיים, במטרה לנבא הפרעה קוגניטיבית ומחלה של החומר הלבן בשלב מאוחר יותר.

Stroke 2010;41:3-8

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה