ממחקר חדש עולה כי DT56a (Femarelle) משפיע לטובה על תהליך ייצור סטרואידים במוח ועל המערכת האופיואידית, עם השפעה דמוית-אסטרוגן באזורים סלקטיביים האחראיים למצב רוח, תפקוד קוגניטיבי והומיאוסטזיס. הממצאים עשויים לספק הסבר חלקי להשפעה הקלינית של Femarelle על תסמיני מנופאוזה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Femarelle הוא SERM (Selective Estrogen Receptor Modulator), שמקורו מפולי סויה, המקל על תסמינים וזומוטוריים על-רקע מנופאוזה, ללא השפעה על רמות הורמוני מין או עובי רירית הרחם. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את ההשפעה הנוירו-אנדוקרינית של מתן Femarelle דרך הערכת תכולת אלופרגננולון במוח, אגוניסט אנדוגני של GABA (Gamma-Aminobutyric Acid), והערכת ביתא-אנדורפינים להם חלק במנגנון הכאב, המצב הרגשי והבקרה האוטונומית.
במסגרת המחקר חמש קבוצות חולדות לאחר כריתת שחלות קיבלו אחד מהטיפולים הבאים: טיפול פומי ב- Femarelle במינונים של 6, 12, 60 ו-120 מ”ג לק”ג ליום, או E2V (Estradiol Valerate) במינון של 0.05 מ”ג לק”ג ליום, למשך 14 ימים. קבוצה אחת של חולדות פוריות וקבוצה אחת של חולדות לאחר כריתת שחלות שטופלו בפלסבו, שימשו כביקורות.
החוקרים העריכו את ריכוז אלופרגננולון בקורטקס הפרונטאלי והפריאטלי, בהיפוקמפוס, היפותלמוס, היפופיזה קדמית ובדם. את תכולת ביתא-אנדורפינים העריכו החוקרים בקורטקס הפרונטאלי והפריאטלי, בהיפוקמפוס, היפותלמוס, N-IL (Neuro-Intermediate Lobe) היפופיזה קדמית ובדם.
מהתוצאות עולה כי Femarelle הביא לעליה ברמות אלופרגננולון בכל אזורי המוח שנבדקו ובדם, עם עקומת מנה-תגובה קלאסית בהשוואה לחולדות לאחר כריתת שחלות. בחלק מאזורי המוח, כמו הקורטקס הפרונטאלי, הקורטקס הפריאטלי וההיפופיזה הקדמית, תועדו תוצאות חיוביות גם לאחר מתן מינון נמוך של Femarelle (60 מ”ג לק”ג ליום), עם ערכי אלופרגננולון דומים לאלו שתועדו בחולדות שטופלו ב-E2V. בדומה, רמות ביתא-אנדורפינים היו גבוהות יותר באזורי מוח ספציפיים, כמו ההיפוקמפוס, היפותלמוס, N-IL והיפופיזה קדמית, בהשוואה לאזורים בחולדות לאחר כריתת שחלות, בהן העלייה באופיואידים הייתה תלוית-מינון .
החוקרים מסכמים וכותבים כי ל- Femarelleהשפעות דמויות-אסטרוגן באזורים נבחרים של המוח, האחראיים למצב-רוח, תפקוד קוגניטיבי ובקרת הומיאוסטזיס. הממצאים עשויים לספק הסבר חלקי להשפעות הקליניות של Femarelle על תסמיני מנופאוזה.
Menopause: The Journal of The North American Menopause Society Vol. 16, No. 5, pp. 1037/1043
הערת מערכת:
עורך המחקר, פרופ’ גנזאני הוא נשיא הקהילה הבינלאומית לאנדוקרינולוגיה גניקולוגית, ואחד המובילים בעולם בתחום מנופאוזה. בין השאר, הוא משמש כראש מחלקת גניקולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי בפיזה וכעורך ראשי של העיתון Gynecological Endocrinology.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!