Geriatrics

אספירין בטוח ומקצץ תמותה בקרב חולי סרטן עם ACS (מתוך Cancer)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת פברואר של Cancer, עולה כי חולי סרטן החווים ACS (acute coronary syndrome) יכולים להיות מטופלים בבטיחות ב-aspirin ועל ידי כך הם יכולים לקצץ בצורה קיצונית את הסיכוי שלהם למות מבלי להעלות את הסיכון שלהם לדימום. הממצאים הופכים לחלוטין התנגדות ארוכת טווח לשימוש בטיפול אנטי טסיות בקרב חולי סרטן, שספירת הטסיות שלהם כבר ירודה כתוצאה מטיפולי כימותרפיה.

בחולים, שכבר יש להם ספירות נמוכות של טסיות, אם נותנים להם משהו המפריע לתפקוד הטסיות, קיימת תיאוריה שהם ידממו למוות. כתוצאה מכך, רופאים לעולם לא להוטים לתת אף מדלל דם שהוא לחולי סרטן, אפילו שהספרות הקרדיווסקולרית מחשיבה טיפול זה כטיפול הכי חשוב. כאופן רוטיני לא נתנו לחולי סרטן טיפול באספירין. כעת החוקרים חשפו, שניתן לתרום בצורה פוטנציאלית לתמותה שלהם אם לא ניתן להם טיפול תרופתי מפחד שהם ידממו. כמו כן, המחקר מראה כי בעצם אין כל דימום בכל מקרה.

החוקרים סקרו את כל הרישומים של חולי סרטן, שאובחנו עם ACS ב-2001 במרכז MD Anderson Cancer, שיש לו תוכנית קרדיווסוקלרית מלאה.

לדברי החוקרים, סדרת החולים הראשונה, שטיפלו בהם ביחידה הקרדיווסקולרית, שבאו עם ACS מתו. ולא רק שהם מתו, הם מתו מאוד מהר לאחר ההגעה לחדר מיון. הם קיבלו את הטיפול הרגיל, שחולה עם ACS  מקבל מלבד מדללי דם. השאלה הייתה אם להמשיך עם הטיפול הבטוח הרגיל או לקחת סיכון ולתת להם מדללי דם, שבפוטנציאל יכול לגרום ל-100% תמותה.

בסדרת החולים הבאה, הרופאים הסבירו להם, שאין עדות המפורסמת בעד או נגד שימוש באספירין וכי הסיכון לדימום יכול להיות גבוה יותר בעת שימוש באספירין, אך כי התצפיות של הרופאים מצביעות על כך, שאספירין יכול לשפר הישרדות. כמעט כל חולה בנקודה זו אמר, שהוא מוכן לקחת את הסיכון. מאז, הם התחילו לקבל רשות מחולים לקבל טיפול באספירין והתחילו לראות, שהחולים שורדים, בעוד שחולים, שסירבו לקבל אספירין מתו. מהר מאוד הם התחילו לנתח את המידע ולראות סיפור דומה.

70 חולים טופלו במרכז בשנת 2001, מתוכם, ל-61% הייתה ספירת טסיות תקינה ו-39% היו תרומבוציטופניים. פחות חולים תרומבוציטופניים קיבלו אספירין וחוסמי בטא בהשוואה לחולים עם ספירות טסיות תקינות.

כאשר ערכו ניתוח על בסיס ספירת טסיות, הישרדות לאחר 7 ימים הייתה גבוהה פי 2 בקרב החולים עם ספירת טסיות תקינה בהשוואה לחולים תרומבוציטופניים (77% מול 37%). ניתוח יותר מרשים היה על בסיס מתן אספירין או ללא מתן אספירין, כאשר חולים, שקיבלו אספירין היו יותר עתידים לשרוד שבוע לאחר מתן הטיפול ללא תלות במצב הטסיות. אפילו בחולים עם תרומבוציטופניה, הישרדות לאחר שבוע הייתה גבוהה יותר משמעותית בחולים, שקיבלו אספירין. בקרב חולים עם ספירת טסיות תקינה, למי שקיבל אספירין היה סיכוי גדול פי 2 לשרוד לאחר שבוע. באנליזת רגרסיה לוגיסטית רב משתנים אי שימוש באספירין היה פרדיקטור חזק לתמותה לאחר MI עם OR של 18.44 (p=0.0021), כמו גם אי טיפול בחוסמי בטא (OR 31.65; p=0.0052).

יש לציין כי לא היו תקריות של דימום מג’ורי. דימום מינורי קרה ב-17% מהחולים, אך הוא לא היה קשור משמעותית עם שימוש ב-ASA.

יש להעריך כל חולה ולשקול לתת לו טיפול קרדיווסקולרי רוטיני, כולל אספירין. אין למנוע טיפול רק בגלל ספירת טסיות. בנוסף, המחקר מספק מידע למספר ההולך וגדל של חולים. ככל ששיעורי התמותה נופלים במדינות מערביות רבות, מספר החולים, שיפתחו מחלת לב יעלה.

אם חושבים על זה מחלת לב, גם היום, היא גורם התמותה מספר אחד בארצות הברית, כאשר אחריו הגורם השני הוא סרטן. ועדיין, מידע מועט מאוד קיים בנוגע לאיך לטפל בחולי סרטן עם ACS או התקף לב, והסיבה לכך, שמחקרים קליניים קרדיווסקולרים לא כללו אף פעם חולי סרטן. ואילו מחקרים בנושא סרטן לא כללו חולים קרדיווסקולרים.

עדיין לא קיימות הנחיות קליניות לטיפול בחולי סרטן עם ACS והנחיות ACC/AHA מחשיבות תרומבוציטופניה כקונטרה אינדיקציה למתן אספירין המומלץ לטיפול בחולי ACS.

לדברי החוקרים, הם רוצים ליצור מודעות בעיקר בקהילת הסרטן, אך גם בקהילה הקרדיאלית, כדי שהם ידעו שאותם טיפולים הניתנים לחולים, שאינם חולים בסרטן, יכולים להינתן גם לחולי סרטן, ושיהיו להם תוצאות טובות יותר ללא חשש מדימום.

בנוסף, יש צורך ביותר מידע בנוגע לטיפול במחלות לב בקרב חולי סרטן היות והדבר הופך להיות בעיה בעתיד. עם חושבים על זה, יש 5 מיליון אמריקאים עם אי ספיקת לב ויש 10 מיליון אמריקאים עם סרטן, כך שזה מאוד נפוץ.

החוקרים מסכמים ואומרים, כי יותר מ-9 מתוך 10 ימותו אם לא ניתן להם אספירין, וכי 9 מתוך 10 חולים ישרדו אם ניתן להם טיפול באספירין. זה אומר, שיש לגשת לחולה עם ACS ולהגיד לו, שניתן לו (בצורה עיוורת) אספירין או סוכר ואם הוא מוכן לחתום להשתתף בניסוי זה ולקחת את הסיכון. לא ניתן לבצע מחקר כזה כעת עם המידע הידוע לנו יצא החוצה היות ומבחינה אתית זה בלתי אפשרי לרשום מטופלים למחקר כזה.

Cancer 2007; 109:621-627

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שילוב Sorafenib עם TACE משפר הישרדות חולים עם הישנות סרטן כבד (JAMA Oncol)

    שילוב Sorafenib עם TACE משפר הישרדות חולים עם הישנות סרטן כבד (JAMA Oncol)

    בהשוואה ל-TACE (או Transarterial Chemoembolization) בלבד, שילוב Sorafenib עם TACE עשוי להביא לשיפור ההישרדות הכוללת והישרדות ללא התקדמות מחלה בחולים עם הישנות סרטן כבד בשלב בינוני עם חדירה מיקרווסקולארית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם הישנות סרטן כבד בשלב בינוני הפרוגנוזה אינה טובה, כאשר TACE […]

  • הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Pain עולה כי טיפול ב-TENS (או Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation) בתדירות גבוהה ועצימות גבוהה הוביל להקלה דומה בכאב לאחר ניתוח לפרוסוקפי לכריתת כיס מרה כמו טיפול תוך-ורידי באופיואידים. מדגם המחקר כלל 163 חולים שעברו כריתת כיס מרה בגישה לפרוסקופית בשני מרכזים בשבדיה בין השנים 2019 ו-2023. חולים […]

  • טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Anesthesiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Vocacapsaicin במהלך ניתוח בוהן קלובה (Hallux Valgus) מפחית כאב ושימוש באופיואידים במהלך 96 השעות הראשונות לאחר-ניתוח, ללא רעילות מקומית או סיסטמית. החוקרים השלימו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 147 חולים שעברו ניתוח בוהן קלובה. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת 14 מ”ל של Vocacapsaicin […]

  • טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי טיפול בתכשירים ממשפחת GLP-1RA בחולים עם סוכרת מסוג 2 עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות ממאירות שנקשרו עם השמנה, בהשוואה לטיפול באינסולין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הם תכשירים המשמשים לטיפול בהשמנה וסוכרת, כאשר המשפחה כוללת את התכשירים Wegovy, Ozempic, Zepbound […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה