Geriatrics

תרגילי סיבולת יכולים לקדם שינוי בחדר ימין ואריתמיות הקשורות לכך (מתוך Eur Heart J)

השתתפות בספורט סיבולת בעוצמה גבוהה עשויה לחשוף אתלטים לליקוי קל בתפקוד חדר ימין        (RV), דבר המעלה את האפשרות, שתרגילי סיבולת לא רק מהווים טריגר לאריתמיות אלה אלא גם מקדמים שינויים ב-RV.

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ינואר של European Heart Journal, עולה כי בקרב אתלטים העוסקים בספורט סיבולת ואשר מופיעים עם אריתמיות קרדיאליות, ככל הנראה מקור האריתמיות הוא חדר ימין, בהיעדר סיבות נפוצות אחרות לכך, כגון מחלת קורונרים או קרדיומיופתיה היפרטרופית. ממצאי המחקר מאשרים מחקר קודם המציע את RV כמקור לאריתמיות באתלטים העוסקים בסיבולת, אך העדות של שינויים מוקדמים ב-RV הינה חדשה וחשובה.

לדברי החוקרים, למרות שתפקוד חדר שמאל תקין לחלוטין, תפקוד חדר ימין בבירור לא תקין באתלטים אלה המופיעים עם אריתמיות, כך שנראה שיש התאמה לא פרופורציונאלית בתפקוד החדר. במחקר יש שכיחות נמוכה מאוד של קרדיומיופתיה ברורה של RV היות ומצב זה מאובחן על ידי קריטריונים מוסכמים מבחינה בין לאומית, כך שהחוקרים תהו קודם אם הם צריכים קריטריונים שונים לאבחון ARVC (arrhythmogenic right ventricular cardiomyopathy) באתלטים במקרה שזה מניפסטציה מאוד מוקדמת, אם זה באמת ARVC מורש או אם יש לזה קשר לפעילות הסיבולת בעצמה.

פעילות קשה מכבידה על הלב

במחקר נעשה שימוש ב-quantitative RV angiography בכדי להעריך EDV (נפח סוף דיאסטולה) ו-ESV (נפח סוף סיסטולה) של RV ואת EF (ejection fraction) ב-22 רוכבי אופניים עם אריתמיות חדריות, שהותאמו להם 15 אתלטים ללא אריתמיות חדריות ו-10 משתתפים, שאינם אתלטים, כאשר גם הם ללא אריתמיות. בעוד שרק 6 מתוך 22 האתלטים התאימו לקריטריוני האבחון של ARVC, נראה כי RV מעורב ביצירת אריתמיות ב-82% מהאתלטים. RV EDV היה גבוה יותר באתלטים לעומת בלא אתלטים, כאשר לא נצפה הבדל בין אתלטים עם וללא אריתמיות חדריות, אך RV EDV היה גבוה יותר משמעותית באתלטים עם אריתמיות חדריות בהשוואה לאתלטים ללא אריתמיות חדריות. כתוצאה מכך, EF היו נמוכים יותר באתלטים עם אריתמיות חדריות.

החוקרים הציעו שתי השערות לתצפית זו של מעורבות RV באריתמיות. הסבר אחד הוא, שהשינויים ב-RV מייצגים רק שלבים מוקדמים של ARVC הגורמים לאריתמיות למרות שקיים רק ליקוי קל בתפקוד RV. הסבר שני הוא, שפעילות גופנית של סיבולת בעצמה מקדמת רה-מודלינג מבני של RV.

קיימת עלייה בכמות העדות הנסיבתית שספורט סיבולת יכול לשים סטרס לא פרופורציונאלי על RV. לדברי החוקרים, הם אינם יכולים לענות על שאלה זו באופן מוחלט, אך תוצאות המחקר מוסיפות לחשד, שתרגילי סיבולת מקדמים בדרך כלשהיא שינויים ב-RV היכולים להיות אריתמוגנים.

צורך בסיקור כמותי

ממצאי המחקר מדגישים את הצורך באימוץ קריטריוני אבחנה, כך שתפקוד RV יימדד לא רק איכותית כתקין או לא תקין על בסיס קונטרקטיליות ועל בסיס אי תקינויות אזוריות, כפי הנעשה כעת, אלא כמותית.

מה שצריך לעשות זה לכמת את הליקוי התפקודי של RV וליצור מסדי נתונים גדולים יותר של מה שנחשב תפקוד תקין של RV ותפקוד לא תקין. המחקר הנוכחי מראה, שבהחלט יש תפקוד לקוי ב-RV , אך זה לא מרשים וזה בהחלט לא בסדר גודל של מה, שדווח בקרדיומיופטיות אריתמוגניות משפחתיות.

החוקרים ממשיכים ללמוד את תפקוד RV באתלטים העוסקים בסיבולת, כולל ביצוע מחקרים גנטיים לשלילת מוטציות מורשות בגנים הידועים לגרום ARVC משפחתי. יש לציין כי המחקר מוחל על קבוצה קטנה מאוד של אתלטים. במחקר, אתלט הוגדר כמישהו, שעשה שעתיים של פעילות גופנית במשך 3 או יותר פעמים כל שבוע ל-5 או יותר שנים. בחיי היום יום קרדיולוג רואה יותר אנשים, שלא עושים מספיק ספורט לעומת אנשים שיש להם בעיות בגלל שהם עוסקים בספורט.

הציבור מצפה כל כך הרבה מאנשים המתאמנים הרבה ימים בשנה, במשך שעות רבות ובעוצמה גדולה, כך שהחוקרים תוהים אם הלב האנושי בנוי לכך. אולי יש צורך בהגבלה של מה שמבקשים מאנשים אלה, לדוגמא, הגבלת מספר הימים שהם מתחרים כל שנה ואפילו את מספר הימים שהם עושים אימון אינטנסיבי. הדבר יהיה קשה לביצוע.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Pain עולה כי טיפול ב-TENS (או Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation) בתדירות גבוהה ועצימות גבוהה הוביל להקלה דומה בכאב לאחר ניתוח לפרוסוקפי לכריתת כיס מרה כמו טיפול תוך-ורידי באופיואידים. מדגם המחקר כלל 163 חולים שעברו כריתת כיס מרה בגישה לפרוסקופית בשני מרכזים בשבדיה בין השנים 2019 ו-2023. חולים […]

  • טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Anesthesiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Vocacapsaicin במהלך ניתוח בוהן קלובה (Hallux Valgus) מפחית כאב ושימוש באופיואידים במהלך 96 השעות הראשונות לאחר-ניתוח, ללא רעילות מקומית או סיסטמית. החוקרים השלימו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 147 חולים שעברו ניתוח בוהן קלובה. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת 14 מ”ל של Vocacapsaicin […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה