Geriatrics

מחלת כליות כרונית מעלה את הסיכון למחלת עורקים פריפרית (J Am Soc Nephrol.)

ממצאי מחקר ARIC (Atherosclerosis Risk in Communities) תומכים בהשערה לפיה מחלת כליות כרונית (CKD) מעלה את הסיכון להתפתחות מחלת עורקים פריפרית (PAD). מאחר שחשוב לאבחן מוקדם PAD, בכדי למנוע רה-וסקולריזציה וקטיעה של הרגל, דרושים מחקרים נוספים בכדי לבחון אם יש מקום לבדיקות סקר ל-PAD בחולי CKD.

לדברי החוקרים, ממצאי המחקר קוראים להגברת תשומת הלב לאבחון מוקדם של PAD בחולי CKD. הם מוסיפים כי הבנת הסיכון המוגבר ל-PAD בחולים אלו, בעיקר בחולים ללא סימנים איסכמיים אופיניים, עשויה להקטין את הפגיעה בגפיים וכן תחלואה קרדיווסקולרית, במידה וגורמי הסיכון יטופלו בהתאם.

החוקרים מסבירים כי ההערכה היא שכ-4.5% מאוכלוסיית ארה”ב (8 מליון איש) סובלים מ-CKD בשלב 3 או 4, המוגדר על-פי National Kidney Foundation Guidelines, כמדד Estimated GFR (eGFR) של 15-59 mL/minute per 1.73 m2. כיום ידוע כי חולי CKD מצויים בסיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולרית ותמותה, אך לא ברור באם קיים סיכון מוגבר גם ל-PAD.

מחקרים קודמים מצאו כי בהשוואה לנבדקים עם eGFR של 60 ומעלה (תפקוד כלייתי תקין), שכיחות PAD באלו עם מדדים נמוכים מ-60 גבוהה ביותר מפי שתיים. החוקרים מודעים לכך שרק מחקר אורכי אחד בחן את הקשר, מחקר HERS (Heart and Estrogen/Progestin Replacement Study), שמצא סיכון מוגבר. אותו מחקר עוקבה כלל נשים לאחר מנפאוזה, עם תיעוד של מחלת עורקים קורונרית, ולא שלל PAD בתחילת המחקר. מסיבה זו ערכו החוקרים מחקר פרוספקטיבי במטרה לקבוע אם קיים קשר הפוך בין התפקוד הכלייתי ובין הסיכון ל-PAD.

מחקר ARIC כלל 15,792 משתתפים, בגילאי 45-64 בתחילת המחקר, בין 1987 ו-1989. המחקר הנוכחי כלל 14,280 משתתפים ללא PAD, שהוגדרו כ-ABI (Ankle-Brachial Index) של 0.9 או יותר, או צליעה לסירוגין (intermittent claudication).

המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות, לפי רמות eGFR:


  • תפקוד כלייתי תקין (eGFR, ≥ 90 mL/minute per 1.73 m2; n = 6825)

  • תפקוד כלייתי ירוד מעט (eGFR, 60 – 89 mL/minute per 1.73 m2; n = 7079)

  • CKD (eGFR, 15 – 59 mL/minute per 1.73 m2; n = 376)

החולים נבדקו במרווחים של כשלוש שנים. PAD הוגדר כאחד מהבאים ABI חדש של פחות מ-0.9 בביקור 3 (1993-1995), או ביקור 4 (1996-1998);   הופעה חדשה של צליעה לסירוגין, שהוגדרה כאב רגליים במאמץ, שהוקל לאחר 10 דקות מנוחה; או אישפוז עם אבחנה של PAD בעת השחרור, רה-וסקולריזציה של הרגל או קטיעה של הרגל.

החוקרים בחנו את שיעורי ההיארעות של PAD עד 2002, למשך תקופה ממוצעת של 13.1 שנים (186,616 שנות אדם). במהלך תקופה זו, 1016 פיתחו PAD.

שיעורי ההיארעות של ל-1000 שנות אדם עמדו על 4.7, 4.9 ו-8.6 עבור תפקוד כלייתי תקין, תפקוד כלייתי ירוד מעט, ו-CKD, בהתאמה. שיעורי ההיארעות של PAD היו גבוהים ב-80% בחולי CKD, בהשוואה לקבוצת הנבדקים עם תפקוד כלייתי תקין, לאחר תיקנון לנתונים דמוגרפיים. לאחר תיקנון נוסף לגורמי סיכון קרדיווסקולרים, היארעות PAD היתה גבוהה פי 1.5 בחולי CKD, בהשוואה לתפקוד כלייתי תקין.

תיקנון נוסף לטיפול תרופתי נגד יל”ד, ומרקרים דלקתיים ופקטורי קרישה, לא השפיע על הסיכון היחסי.

לאור הסיכון היחסי והעובדה כי 4.5% מאוכלוסיית ארה”ב סובלים מ-CKD, חושב שיעור PAR (Population Attributable Risk) של 2.2% עבור PAD. פירוש הדבר הוא כי 2.2% מהאירעות PAD באוכלוסיה הכללית עשויה להיות מיוחדת ל-CKD.

שילוב ממצאי HERS ו-ARIC תומך במסקנה של מחקרים קודמים, לפיה יש להתייחס ל-CKD כמרקר סיכון ל-PAD.דרושים מחקרים נוספים בכדי להעריך אם יש מקום לבדיקות סקר ל-PAD בחולי CKD, בעיקר באלו עם eGFR < 60 mL/min per 1.73 m2.

J Am Soc Nephrol. Published online January 10, 2007.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Pain עולה כי טיפול ב-TENS (או Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation) בתדירות גבוהה ועצימות גבוהה הוביל להקלה דומה בכאב לאחר ניתוח לפרוסוקפי לכריתת כיס מרה כמו טיפול תוך-ורידי באופיואידים. מדגם המחקר כלל 163 חולים שעברו כריתת כיס מרה בגישה לפרוסקופית בשני מרכזים בשבדיה בין השנים 2019 ו-2023. חולים […]

  • טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Anesthesiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Vocacapsaicin במהלך ניתוח בוהן קלובה (Hallux Valgus) מפחית כאב ושימוש באופיואידים במהלך 96 השעות הראשונות לאחר-ניתוח, ללא רעילות מקומית או סיסטמית. החוקרים השלימו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 147 חולים שעברו ניתוח בוהן קלובה. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת 14 מ”ל של Vocacapsaicin […]

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה