Geriatrics

האם שילוב Tolterodine עם Tamsulosin טוב לטיפול בגברים עם Overactive Bladder? (מתוך JAMA)

ממחקר חדש, שפורסם בגליון 15 בנובמבר של JAMA, עולה כי טיפול משולב ב-Tolterodine Extended Release (ER) עם Tamsulosin, יעיל ב-80% מהגברים עם Overactive Bladder.

לדברי החוקרים, גברים הסובלים מ-Overactive Bladder ותסמינים אחרים בדרכי השתן התחתונות, עשויים להגיב לטיפול מונותרפי בתרופות אנטי-מוסקריניות, או אנטגוניסטים לרצפטורי אלפא. מחקרים ראשוניים וניתוחים מאוחרים מצאו כי אין קשר בין Tolterodine והיארעות מוגברת של אצירת שתן בגברים עם Overactive Bladder, עם או בלי תסמינים אחרים בדרכי השתן התחתונות. החוקרים העריכו את היעילות והבטיחות של טיפול Tolterodine ו-Tamsulosin, וטיפול בשתי התרופות, בהשוואה לפלסבו.

בתקופה שבין נובמבר 2004 ופברואר 2006, התמקדו החוקרים בגברים בני 40 ומעלה, שענו על הקריטריונים הן עבור Overactive Bladder ו-BPH (Benign Prostatic Hyperplasia) מדד כולל של International Prostate Symptom Score של 12 ומעלה, מדד International Prostate Symptom Score של 3 ומעלה להערכת איכות החיים, מצב השלפוחית כפי שתואר ע”י המשתתפים, ותיעוד ביומן של תדירות מתן שתן כל יום (8 ומעלה ב-24 שעות), ודחיפות מתן שתן (3 אירועים ביממה או יותר), עם או בלי Urgency Urinary Incontinence.

המשתתפים חולקו לטיפול בן 12 שבועות בפלסבו (n=222), Tolterodine במינון 4 מ”ג (n=217), Tamsulosin במינון 0.4 מ”ג (n=215), או שילוב Tolterodine עם Tamsulosin (n=225). המדדים העיקריים כללו תפיסת המטופל את הצלחת הטיפול, משתנים שתועדו ביומן, מדד International Prostate Symptom Score, ובטיחות ונסבלות הטיפול.

עד שבוע 12, 172 גברים (80%) שטופלו ב- Tolterodine עם Tamsulosin, דיווחו על תועלת בטיפול, בדומה ל-132 גברים (62%) שטופלו בפלסבו (p<0.001), 146 (71%) מטופלי Tamsulosin (p=0.06 לעומת פלסבו), ו-135 (65%) מטופלי Tolterodine (p=0.48 לעומת פלסבו).

בהשוואה למטופלי פלסבו, הגברים שטופלו ב- Tolterodine עם Tamsulosin זכו לירידה משמעותית בתסמיני Urgency Urinary Incontinence (0.88- לעומת 0.31-, p=0.005), אירועי דחיפות ללא בריחת שתן (3.33- לעומת 2.54-,  p=0.03), מתן שתן ב-24 שעות (2.54- לעומת 1.41- , p<0.001), והשתנה לילית (0.59- לעומת 0.39-, p=0.02). גברים שטופלו בשילוב התרופתי זכו לשיפור משמעותי במדד הכולל של International Prostate Symptom Score (8.02- לעומת פלסבו, 6.19, p=0.003), ומדד איכות החיים (1.61- לעומת 1.17-,  p=0.003).

כל הטיפולים נסבלו היטב ע”י המשתתפים. ב-0.4% מטופלי השילוב התרופתי אובחנה אצירת שתן אקוטית, שדרשה הכנסת קטטר, כמו גם ב-0.5% ממטופלי Tolterodine, 0% ממטופלי Tamsulosin ו-0% ממטופלי פלסבו.

מגבלות המחקר כוללות עוצמה בלתי-מספקת להפריד את השפעות הטיפול בין קבוצת המטופלים בשילוב Tolterodine עם Tamsulosin וקבוצת מטופלי פלסבו.

מהתוצאות עולה כי טיפול משולב ב- Tolterodine ו-Tamsulosin למשך 12 שבועות, מסייע לגברים עם תסמינים מתונים עד קשים במערכת השתן התחתונה, כולל Overactive Bladder. בדומה, היארעות נמוכה של אצירת שתן אקוטית זוהתה בכל קבוצות הטיפול, ולא זוהו הבדלים משמעותיים בשיעור זרימת השתן המקסימלית או הנפח השיירי לאחר התרוקנות, בין שתי קבוצות הטיפול.

JAMA. 2006;296:2319-2328.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שילוב Sorafenib עם TACE משפר הישרדות חולים עם הישנות סרטן כבד (JAMA Oncol)

    שילוב Sorafenib עם TACE משפר הישרדות חולים עם הישנות סרטן כבד (JAMA Oncol)

    בהשוואה ל-TACE (או Transarterial Chemoembolization) בלבד, שילוב Sorafenib עם TACE עשוי להביא לשיפור ההישרדות הכוללת והישרדות ללא התקדמות מחלה בחולים עם הישנות סרטן כבד בשלב בינוני עם חדירה מיקרווסקולארית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם הישנות סרטן כבד בשלב בינוני הפרוגנוזה אינה טובה, כאשר TACE […]

  • חשיבות איכות הכנת המעי על התוצאות ארוכות הטווח של בדיקות קולונוסקופיה (Am J Gastroenterol)

    חשיבות איכות הכנת המעי על התוצאות ארוכות הטווח של בדיקות קולונוסקופיה (Am J Gastroenterol)

    בקרב מטופלים עם הכנת מעי סבירה או גרועה תועדו שיעורי זיהוי אדנומות נמוכים יותר וסיכון גבוה יותר לתמותה עקב סרטן מעי גס לאחר בדיקת קולונוסקופיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מחקרים רבים להערכת טיב הכנת המעי על תוצאות סרטן מעי גס ורקטום […]

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה