Geriatrics

השפעות כושר גופני על התפקוד הקוגניטיבי בגיל מתקדם (Neurology)

מחקר סקוטי מצא כי קשישים בגיל 79, שהיו פעילים גופנית, זכו לחדות גדולה יותר בתפקוד המנטלי, גם לאחר שלקחו בחשבון את למדדי IQ בילדות.

לדברי החוקרים, הם מצאו כי פעילות גופנית תורמת מעט ליכולת הקוגניטיבית בגיל מתקדם. החידוש בממצאי המחקר הנוכחי הוא בכך שהחוקרים התמקדו בקשישים בגיל 79, עבורם היו נתונים אודות היכולת הקוגניטיבית בגיל 11. לכן, הם יכלו לשלול את האפשרות שאנשים חכמים יותר בצעירותם, מתפקדים טוב יותר בגיל מבוגר.

החוקרים הסבירו כי מחקרים קודמים מצאו קשר בין כושר גופני טוב יותר בגיל העמידה ובגיל מבוגר ובין תוצאות טובות יותר במבחנים קוגניטיביים, אך לא היה ברור אם קיים קשר סיבתי בין השניים, או אם קיים קשר עם מדדי IQ בילדות. החוקרים ביקשו לקבוע אם כושר גופני תורם לתפקוד הקוגניטיבי בגיל מתקדם, בקרב אוכלוסיה בעלת מגוון רחב של יכולות קוגניטיביות בגיל צעיר.

במחקר השתתפו פרטים בריאים בגיל 79 מסקוטלנד, שהשתתפו בסקר Scottish Mental Survey בשנת 1932, שמדד את רמות IQ בכל הילדים בסקוטלנד שנולדו בשנת 1921.

460 נבדקים (272 נשים ו-188 גברים , בגיל ממוצע של 79.1 שנים) ענו על קריטריוני המחקר. דרישות המחקר כללו הימצאות נתונים אודות הציון במבחן Moray House Test (ששיקף את היכולת המנטלית הכללית) מגיל 11 עד גיל 79, העדר סיפור קודם של דמנציה, מבחן מיני-מנטל תקין, בדיקה מוצלחת לגנוטיפ APOE, ומידע מלא אודות עישון, מצב סוציאלי והשכלה. החוקרים גזרו מדד לכושר גופני מ-3 מדדים בגיל 79 הזמן שנדרש ללכת 6 מטרים בקצב נורמלי, המבחן הטוב ביותר מבין 3 להערכת חוזק האחיזה, ושלושת התוצאות הטובות ביותר בבדיקת FEV1. מדדים גופניים אלו תוקננו לפי מין וגובה.

החוקרים מצאו כי כושר גופני היה אחראי ליותר מ-3% מהשונות בין המשתתפים במחקר מבחינת היכולת הקוגניטיבית בגיל 79, לאחר תיקנון לתוצאות מבחנים קוגניטיביים בגיל 11 שנים. מבנה המחקר איפשר לחוקרים לשלול את האפשרות לקשר סיבתי בין מבחני אינטליגנציה בשלב מוקדם בחיים, ובין הכושר הכללי בגיל מתקדם.

בנוסף, המשתתפים עם IQ גבוה בילדות היו צפויים לתפקודי FEV1 גבוהים יותר, אך לא היו צפויים לתוצאות טובות יותר במבחן אחיזה, או יכולת הליכה, בגיל 79. תוצאות אלו שוללות את האפשרות שהביצועים במבחנים גופניים אלו בגיל מבוגר, משקפים את היכולת הגופנית כילדים.

התוצאות החשובות של המחקר הן שכושר גופני, כפי שנגזר משלושה מדדים, תורם לתפקוד הקוגניטיבי בשלב מאוחר יותר, לאחר תיקנון לרמת IQ בילדות. ממצאים אלו מרמזים לכך שמבין 2 אנשים שמתחילים עם אותה רמת IQ בגיל 11, האדם בעל הכושר הגופני הטוב יותר בגיל 79, יזכה לתפקוד קוגניטיבי טוב יותר (לאחר תיקנון למצב סוציאלי, מצב APOE-E4, מין וגובה).

לסיכום, ברמת האוכלוסיה הכללית, כושר גופני טוב לא רק בפני עצמו, אלא מלווה גם בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר. הממצאים מחזקים עוד יותר את ההמלצות של רופאים למטופליהם בנושא פעילות גופנית.

Neurology. 2006;67:1195-1200

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מזון אולטרה-מעובד מעלה את הסיכון ללופוס בנשים (Arthritis Care & Research)

    מזון אולטרה-מעובד מעלה את הסיכון ללופוס בנשים (Arthritis Care & Research)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מעלה ביותר מ-50% את הסיכון לאבחנה של לופוס בנשים, עם סיכון גבוה כפליים באלו עם נוגדנים כנגד דנ”א סליל כפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 204,175 נשים ממחקר Nurses’ Health Study בין השנים 1984-2016. המשתתפים השלימו שאלוני […]

  • האם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מעכבים משמעותית את התרוקנות הקיבה? (Am J Gastroenterol)

    האם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מעכבים משמעותית את התרוקנות הקיבה? (Am J Gastroenterol)

    בקרב חולים שטופלו באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 תועד עיכוב מתון בלבד בהתרוקנות קיבה של מזון מוצק ולא תועד כל עיכוב משמעותי בהתרוקנות נוזלים, בהשוואה לאלו שקיבלו פלסבו, עדות לכך שייתכן ואין צורך בהפסקת הטיפול בתרופות אלו לפני התערבות ניתוחית, כך כותבים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים […]

  • חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לכאב כרוני בקרב נשים בשירות פעיל בצבא ארצות הברית ובנות זוג של אנשי צבא בשירות פעיל, כאשר מצב סוציו-אקונומי נמוך והפרעות פסיכיאטריות מעלות עוד יותר את הסיכון לכאב כרוני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממערכת Military Health System לזיהוי אבחנות של […]

  • טיפול ב-Tirzepatide טוב יותר מ-Semaglutide להפחתת משקל (JAMA Internal Medicine)

    טיפול ב-Tirzepatide טוב יותר מ-Semaglutide להפחתת משקל (JAMA Internal Medicine)

    במבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר שטופלו ב- Tirzepatide תועד סיכוי גדול יותר משמעותית להשגת ירידה של לפחות 5%, 10% ו-15% ממשקל הגוף, בהשוואה לאלו שטופלו ב-Semaglutide, ללא תלות בנוכחות או העדר סוכרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine. מחקר העוקבה כלל מבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר שהחלו טיפול ב-Semaglutide (אוזמפיק) […]

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה