Geriatrics

ההיסטוריה של הנבדק היא הגורם הכי חשוב באבחון סחרחורת

רופאים רואים לפחות מספר חולים כל שבוע עם סימפטומים של סחרחורת. אך חוסר בבדיקת מעבדה פשוטה או באמצעי אבחון אחר מקשה בקביעת הגישה הכי טובה לאבחון חולים אלה.

למרות שמצבים רציניים יכולים להופיע עם סחרחורת, ברוב הפעמים הסחרחורת יותר מטילה נכות על החולה מאשר מהווה גורם של חרדה ואזהרה. שורש הסיבה לסחרחורת במחצית החולים עם סימפטומים היא BPPV (benign paroxysmal positional vertigo), כך צוין בפגישה השנתית של AAFP (American Academy of Family Physicians).

ההיסטוריה של החולה היא הגורם הכי חשוב בקביעת הפרוגנוזה בחולה עם סחרחורת. חשוב גם להעריך את אורך הזמן ואת הימשכות הסחרחורת. הצעד הראשון באבחון חולה המתלונן על סחרחורת הוא לשלול אפשרויות רציניות יותר. האפשרויות כוללות : TBI (פגיעת מוח טראומתית) ועוד מצבים המערבים את מערכת העצבים המרכזית, כגון גידול במוח, מחלת Meniere ובעיות הקשורות ללב.

סחרחורת הנמשכת זמן רב יכולה להיות תוצאה של גידול בגזע המוח. אם יש חשד בגידול כזה יש לערוך בדיקת MRI. במצב של TBI החולה יסבול גם מהקאות וכאבי ראש חמורים ואז יש לשלוח את החולה מיד לבית החולים. CT היא אמצעי האבחון הכי טוב תוך 24 שעות לאחר פציעה. אחד הרופאים שהציג ממצאים אלה בפגישה השנתית, עודד רופאים לא להשתמש ב- triptan כדי לטפל בחולים עם חשד של מיגרנות וסחרחורות עד אשר גידול מוחי נשלל כסיבה.

פרה סינקופה זו סיבה נוספת אפשרית לסחרחורת. ההיסטוריה במקרה זה תראה, שסחרחורת, ואפילו נפילה אפשרית, היא בדרך כלל אפיזודה בודדת הנמשכת פחות מדקה. בחלק מהמקרים, החולה יחווה חוסר שליטה על סוגרים כמו שקורה בהתקף. האטיולוגיה במצב זה יכולה להיות יתר לחץ דם אורתוסטטי. כדי לנסות לשחזר את הסימפטומים אפשר לבקש מהחולה להישאר במצב ישיבה.

סינקופה מסוג Situational יכולה להיגרם על ידי אוושה קרדיאלית ולהפוך לגלויה לאחר ביצוע פעילות גופנית. במקרה זה ניתן לעשות בדיקת אקו על מנת להעריך את הסימפטומים הקרדיאליים.

חוסר שיווי משקל יכול לגרום לסחרחורת ב-20% מכל המקרים, אך לעיתים קרובות זה מוערך ומאובחן במידה מועטה מדי. חולים מבוגרים לעיתים קרובות לא מספרים לרופא שלהם שזה קורה רק כשהם הולכים, חוסר שיווי משקל הוא המפתח לבעיה וניתן למדוד אותו על ידי צפייה בחולה בעת הליכה. לחולי מבוגרים יכולה להיות סחרחורת בשל חוסר שיווי משקל כתוצאה מתופעות לוואי של תרופות, מראיה לא טובה בשל קטרקט ו/או ממחלת פרקינסון. סחרחורת הקשורה לקטרקט מאובחנת הכי טוב על ידי עמעום האורות ולבקש מהחולה ללכת.

אם לחולה יש חוסר שיווי משקל ניתן להשתמש באימון פשוט לאיזון. שימוש בלוח איזון למשך 10 דקות 3 פעמים בשבוע יכול להעלים את הסחרחורת ולהוריד את הסיכון לנפילות ולשברים במפרק הירך גם בקרב קשישים.

ורטיגו היא הגורם הכי נפוץ לסחרחורת. הסימפטום כולל כל אשליה של תנועה. חולים יכולים לתאר מצב זה כסיבוב, סחרור, הטיה או תנועה. BPPV הוא הסוג הכי נפוץ של ורטיגו. מחלת Meniere היא גורם יותר רציני לורטיגו. אם לחולה יש סימנים של איבוד שמיעה יש מקום להערכה של אוטולרינגולוג.

למרות ש-BPPV זה מצב שפיר וזמני, הוא יכול להטיל נכות. האנטומיה של BPPV היא נוכחות של “אבנים” בתעלת האוזן, שמקישים על הנוזל סביב תאי השיער. יש לחפש בהיסטוריה של החולה סחרחורת אפיזודית או סחרחורת הקורת, כשהחולה מזיז את הראש כסימן tell-tale.

ישנן מספר פעילויות המשמשות לייצוב התנועה באוזן ולעצירת ה-BPPV. באופן כללי הם כוללות תרגילים, שהחולה שוכב ומתיישב בתנוחות שונים לתקופות קצרות של זמן. אופציה נוספת נקראת תרגיל Brandt-Daroff. לאחר ביצוע תרגילים אלה יש להשגיח על החולים למשך 10-15 דקות ולבקש מהם שיסיעו אותם הביתה אם יש אפשרות. יש להימנע מתנוחות ראש פרובוקטיביות, שיכולות לגרום ל-BPPV לקרות שוב.

רופאים רואים המון מקרים של סחרחורות במרפאות שלהם, אך יש להם חלון של 15 דקות לאבחן את החולה ואין להם המון מידע, לכן הם חוששים, שהם מפספסים משהו בדיאגנוזה שלהם.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של שיתוק מוחין בצאצא, כך מדווחים חוקרים מקנדה במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה לפני הלידה למזהמים באוויר ובין הסיכון לשיתוק מוחין בלמעלה ממיליון לידות במועד באונטריו, קנדה, בין 2002 ועד 2017. חשיפה לפני […]

  • חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לכאב כרוני בקרב נשים בשירות פעיל בצבא ארצות הברית ובנות זוג של אנשי צבא בשירות פעיל, כאשר מצב סוציו-אקונומי נמוך והפרעות פסיכיאטריות מעלות עוד יותר את הסיכון לכאב כרוני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממערכת Military Health System לזיהוי אבחנות של […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה