Geriatrics

האם תגובות לסטרס יכולות להשפיע על הזדקנות המוח ?

תגובות לסטרס משפיעות על הזדקנות המוח דרך השפעות הורמונאליות על פי ממצאים, שהוצגו בפגישה השנתית של American Psychological Association.

הכוונה בסטרס היא לאפקט המצטבר של לחץ ואורח חיים, כולל מה שאנו אוכלים, שותים, אם אנו מעשנים, כמה טוב אנחנו ישנים ואם אנחנו עוסקים בפעילות גופנית, כל אלה הם חלק מהחוויות היום יומיות שלנו, שכוללות לחץ, חרדה, דאגה ומתיחות בבית או במקום העבודה.

האפקטים על המוח, שאנו יודעים לגביהם, כוללים : ליקוי בתפקוד הזיכרון, התכווצות של ההיפוקמפוס וניצול לא תקין של גלוקוז. עדיין לא ניתן להצביע על אפקטים ספציפיים של לחץ כרוני, הנמדד על פי אירועי החיים, אך ידוע, שאנשים מסוימים מזדקנים יותר מהר מאחרים במושגים של תפקוד המוח.

בהתבסס על מודלים של חיות ועל מידע מסוים על בני אדם, נראה כי לקורטיזול (הורמון הסטרס של האדרנל) יש תפקיד חשוב בתיווך ההשפעות של לחץ על המוח. להיפוקמפוס, שהוא אזור חיוני במוח עבור זיכרון אפיזודי, מרחבי והקשרי, יש המון רצפטורים לקורטיזול, דבר ההופך אותו לפגיע במיוחד להורמוני סטרס.

למרות שנראה, שסטרס אמיתי מגביר תפקוד אימוני ומשפר זיכרון, לסטרס כרוני יש אפקט הפוך ואף יכול להביא להפרעות, שהופכות לשכיחות יותר עם הגיל, כגון דיכאון, סוכרת וליקוי קוגניטיבי. יש לציין כי סוכרת והשמנה הם גורמי סיכון לירידה קוגניטיבית ולמחלת אלצהיימר. בנוגע לדיכאון, קו מורבידיות של סוכרת ודמנציה יכולים להיות מניפסצטיות ראשונות של דיכאון בזקנים. בנוסף, מחלות דיכאון לאורך זמן רב (שנים) מביאות להתכווצות של ההיפוקמפוס.

החסר הכללי בפעילות גופנית והאפידמיה של השמנה וסוכרת מדאיגים בהקשר של בריאות המוח. על מנת לטפל בדאגות אלה, חלק מהרופאים מטפלים בחוליהם על ידי תרופות, כגון תרופות אנטי דיכאוניות, נוגדי חרדה, חוסמי בטא, תרופות אנטי סוכרתיות, אנטי אוקסידנטים ותרופות אנטי דלקתיות.

תרופות אלה מאוד יעילות, אך לכל אחת מהן יש תופעות לוואי. במקרה של תרופות אנטי דיכאוניות, הן לא יעילות עבור כל האנשים. שינוי באורח החיים הוא עדיף על פני טיפול בתרופות, אך הוא קשה להשיגו. עדיין, לביצוע פעילות גופנית סדירה, לתמיכה סוציאלית ולמציאת משמעות ומטרה בחיים יש יתרונות הכוללים בריאות גופנית ומנטלית, ובתקווה פחות הישענות על תרופות. תוכניות של הממשלה וסוכנויות פרטיות, שמעודדות פעולות אלה, יכולות רק להועיל לחולים.

דוגמא לכך היא Experience Corps, שהיא תוכנית עבור מתנדבים זקנים, שתוכננה לשם קידום הבריאות. בתוכנית זו המתנדבים הזקנים ביצעו תפקידים שונים בבתי ספר יסודיים ציבוריים, פעילות זו תרמה לפעילות קוגניטיבית, גופנית וסוציאלית של המתנדבים. מחקר, שבדק תוכנית זו מצא, שהמתנדבים המבוגרים חוו פחות ירידה בפעילות הקוגניטיבית, בפעילות גופנית, במהירות ובכוח ההליכה בהשוואה לנבדקי הביקורת.

מחקר שני, שהוצג בפגישה זו, מצביע על כך שהמוח יכול להיות האינדיקטור הכי רגיש לסטרס כרוני. סביר שלאדם, שהיה חשוף ביתר לקורטיזול בשל טיפול כרוני במינונים גבוהים של prednisone או בשל משך ארוך של סטרס כרוני, יהיה היפוקמפוס אטרופי. מבחינה תפקודית אדם זה יראה חסרים בסוגים שונים של זיכרון.

פגיעה במחזוריות ההפרשות ההורמונאליות היומיות גם כן יכולה להשפיע על הזדקנות המוח. למרות שהמוח הוא שעון, שמווסת ביעילות את ההפרשות היומיות של רמות ההורמונים בצעירים, המוח המזדקן פחות יעיל בוויסות המחזוריות של ההפרשות ההורמונאליות.

רמות נמוכות של הורמונים אנאבולים או בעיה בוויסות של רמות קורטיזול, שרואים לעיתים קרובות בדם של אנשים זקנים, משקפת את העובדה, שה”שעון” הזדקן ואיבד את תחושת הזמן שלו, ועתה הוא שולח סיגנלים לשחרור הורמונים בגוף בדרך לקויה יותר. הזדקנות בלבד משנה את רוב הסיגנלים ההורמונאליים מהמוח, דבר המוביל לרמות נמוכות של הורמונים אנאבולים, אך סטרס גם יכול לשנות סיגנלים מוחיים אלה, ובכך להאיץ את הירידה ברמת ההורמונים האנאבולים הקשורה לגיל. בדרך זו סטרס כרוני יכול לשנות את קצב ההזדקנות ההורמונאלית.

עם ההזדקנות, הירידה ברמות הורמונים האנאבולים מובילה לשינויים אחרים הקשורים לגיל, כגון ירידה במסת הגוף ושינוי הרכב הגוף לכיוון מסת שומן גדולה יותר וירידה במסת השרירים. ברמה תאית, השינוי במאזן ההורמונאלי יכול להשפיע על מערכת ההזדקנות התאית ולהוביל לטלומרז ירוד ולטלומרים מקוצרים. הרצף הטלומרי מתקצר עם כל רפליקציה של DNA, וכשלפחות חלק מהטלומרים מגיעים לאורך קריטי, התא מזדקן ומפסיק להתחלק. דבר זה יכול לגרום או לתרום לחלק מהמחלות הקשורות לגיל. פרטים הנמצאים תחת סטרס קבוע, כגון אנשים המטפלים בחולים עם מחלות כרוניות, אן כאלה עם השמנה ו/או סוכרת, עתידים יותר לסבול מאורך טלומר מקוצר.

למרות השפעות אלה של ירידות בהורמונים אנאבולים הקשורות לגיל, החוקרים מזהירים מפני טיפול תחליפי ב-GH (הורמון גדילה) או ב-DHEA (dehydroepiandrosterone).

למרות שרוב ההורמונים האנאבולים משתנים דרמטית עם הגיל, אין אינדיקציה להחלפתם ברוב המקרים. תחליף הורמונאלי, כגון GH, לא יוכל אף פעם לחקות בדיוק את תבנית ההפרשה היומית הטבעית של הגוף. יש מידע מועט בנוגע לכך, שטיפול תחליפי הורמונאלי מוביל לאריכות ימים, למעשה יש סיכון בנטילת הורמונים אנאבולים.

בעתיד, החוקרים מציעים כי אולי יהיה אינדקס יעיל של הזדקנות הורמונאלית, כגון יחס קורטיזול ו-DHEA, שיוכל לנבא סיכון למחלות, אך כיום, יש מעט מדי מחקר, שיכול לתת תוקף לאינדקס כזה.

בעוד שטיפול ב-GH או ב-DHEA יכול להוריד אטרופיה והזדקנות של רקמות בגוף, הם מעלים את הסיכון לסוגים מסוימים של סרטן. בצד החיובי, יש תפקיד מאוד חשוב לאורח החיים, כולל ניהול של סטרס ושמירה על מאזן הורמונאלי בריא. לשינה מספקת ולאורח חיים אקטיבי יש השפעות פוטנטיות על המאזן ההורמונאלי (על ידי העלאת פקטורי ה-GH), בעוד שחסר בשינה ועודף של סטרס יכולים להעלות את רמת הקורטיזול.

אנשים מבוגרים חשופים למצבי סטרס יותר כרונים, אך הם לא בהכרח חווים סטרס יומי יותר גדול. אימוץ של אסטרטגיות של התמודדות על ידי מבוגרים כוללות מציאת משמעות באירועי החיים, קשרים סוציאליים, חזקים ומשמעותיים ואמונות דתיות או רוחניות. גם בפרטים צעירים, אסטרטגיות אלה נוטות להיות יותר קשורות עם פרופילים של הסתגלות של תפקוד ציר היפותלמי היפופיזרי לאחר התמודדות עם סטרס גדול.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של שיתוק מוחין בצאצא, כך מדווחים חוקרים מקנדה במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה לפני הלידה למזהמים באוויר ובין הסיכון לשיתוק מוחין בלמעלה ממיליון לידות במועד באונטריו, קנדה, בין 2002 ועד 2017. חשיפה לפני […]

  • חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לכאב כרוני בקרב נשים בשירות פעיל בצבא ארצות הברית ובנות זוג של אנשי צבא בשירות פעיל, כאשר מצב סוציו-אקונומי נמוך והפרעות פסיכיאטריות מעלות עוד יותר את הסיכון לכאב כרוני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממערכת Military Health System לזיהוי אבחנות של […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה