ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יולי של JAMA, עולה כי מדידות של איכות תהליכים, המומלצות על ידי סוכנויות של ממשלת ארצות הברית, בקרב חולים עם AMI (acute myocardial infarction) הם פרדיקטורים לא מספקים של תוצאות של החולים בטווח הקצר.

למרות זאת, אין לנטוש את המדידות הקיימות אלא להוסיף עליהן מדידות של איכות הטיפול ותוצאות בקרב החולים.

בכדי להעריך את הקשר בין מדידות אלה לתוצאות בחולים, החוקרים ניתחו מידע של בית חולים בנוגע לשיחרורים של AMI, שדווחו לרישום הלאומי של MI, ובנוגע לתמותה לאחר 30 יום מינואר 2002 ועד מארס 2003.

המדידות של CMS/JCAHO (The Centers for Medicare and Medicaid Services and the Joint Commission on Accreditation of Healthcare Organizations) כללו חוסמי בטא ואספירין בקבלה ובשיחרור, מעכבי ACE בשיחרור, ייעוץ להפסקת עישון וזמן עד לטיפול רה פרפוזיה. התוצאות, שעיניינו את החוקרים היו : רמת בית החולים, הסיכון המותקנן ושיעורי תמותה לאחר 30 יום. במחקר השתתפו 83,330 נבדקים בגיל 66 ומעלה, שטופלו ב-899 בתי חולים.

נמצאה קורלציה קלה בלבד בין הניקוד של המדידות ובין תמותה לאחר 30 יום, דבר המסביר רק 6% של שונות בקרב בתי החולים. החוקרים הצביעו על כך, שמדידות הליבה של CMS/JCAHO לא תוכננו להיות מחליפים של תוצאות לטווח הקצר. פקטורים רבים משפיעים על התוצאות כגון : בטיחות החולה, כוח אדם, תגובה למקרי חירום ואסטרטגיות קליניות.

החוקרים תומכים במחקר חדש בכדי לאתר צדדים חדשים של מדידות של תוצאות טיפול רפואי. עד אז, דיווח על מדידות הליבה הנוכחיות ועל שיעורי תמותה (המתוקננים לסיכון) בטווח הקצר הם גישה הגיונית לאפיין את איכות הטיפול הכללית של בית החולים.

הישענות על התוצאות של החולה יכולה להיות מעורפלת על ידי חומרת המחלה של החולים, ולבתי חולים פרטיים לא בהכרח יש מספיק חולים בכדי לחשוף הבדלים משמעותיים סטטיסטית בתוצאות בטווח הקצר. לכן יש המלצה על מדידות אחרות של תוצאות כגון שינויים במצב תפקודי או באיכות החיים.

לדברי החוקרים, למרות שיש מאמצים ראשונים, שהם בתחילת דרכם, באונקולוגיה, במחלות כליה ובעוד מקצועות ברפואה, הם מחווירים לעומת הצעדים הנעשים בשיפור הטיפול הקרדיאלי. אלפים רבים של חיים יכולים להינצל היטב אם רופאים מומחים אחרים וחברות פרטיות ילכו אחר מודלים אלה.

JAMA 2006;296:72-78,95-97

לידיעה במדסקייפ