Geriatrics

האם יש להגביר את השימוש בבדיקות ספירומטריה בחולי COPD?(מתוך Chest)

ממחקר חדש עולה כי רק אחד מכל שלושה חולי COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) עוברים בדיקת תפקודי ריאות באמצעות ספירומטריה, להבטיח את דיוק האבחנה, המבוססת תחילה על תסמינים והיסטוריה של עישון.

מאחר שספירומטריה הוגדרה כמדד תפקודי ע”י National Committee for Quality Assurance, החוקרים רצו לקבל רושם כללי אם באמת הבדיקה מבוצעת בעולם האמיתי.

לכן, החוקרים אספו נתונים להערכת השימוש בספירומטריה בחולים בני 40 ומעלה, שאובחנו לאחרונה עם COPD.

במחקר השתתפו חולים שביקרו אצל רופא לפחות פעם אחת מסיבה אחרת מ-COPD מתחילת אוקטובר, 1997 ועד סוף ספטמבר, 1998, ללא חולים שאובחנו כבר עם COPD. לאחר מכן הם זיהו את החולים שאובחנו עם COPD במהלך השנה שלאחר מכן, ובדקו אם הם עברו בדיקת ספירומטריה, ואילו פקטורים עשויים לנבא את בדיקת התפקוד הריאתי.

החוקרים זיהו 197,878 חולי COPD שאובחנו בין אוקטובר 1998 וספטטמבר 1999, כאשר האבחנה התבססה בעיקר על התסמינים והיסטוריה של עישון. מהם, 66,744 (33.7%) עברו בדיקת ספירומטריה במהלך השנה השניה.

אולם לא ניתן לאבחן COPD ללא עדות לירידה בתפקוד הריאתי.

מהערכות החוקרים עולה כי הפקטור המנבא הטוב ביותר לבדיקת ספירומטריה היתה ניתוח קודם. 9,802 מהמשתתפים ביצעו את הבדיקה, 85.5% מהם ביצעו אותה בחודש שלפני הניתוח.

גורמים אחרים שנמצאו קשורים בקשר חיובי לבדיקת תפקודי ריאות היו ביקורים במרפאת ריאות או הופעת התקף אקוטי.

מניתוח התוצאות עולה כי למשתתפים היה סיכוי גדול יותר לעבור בדיקת ספירומטריה אם הם ביקרו קודם לכן במרפאת ריאות, היו בגיל צעיר יותר, וקיבלו טיפול בתרופות רספירטוריות (Short Acting Beta-Agonist ו-Long-Acting Beta Agonist, Ipratropium או סטרואידים בשאיפה). לנבדקים עם היסטוריה של מחלת נפש או התמכרות, שטופלו ב-Theophylline היה סיכוי נמוך יותר לעבור בדיקת ספירומטריה.

מהנחיות American Thoracic Society ו-European Respiratory Society עולה כי ספירומרטיה נדרשה להגדרה דפיניטיבית של COPD. החוקרים ממליצים לבצע בדיקת תפקודי ריאות כאשר חולה שעישן בעבר, מפתח לראשונה תסמינים.

עם ספירומטריה מוקדמת, ניתן לטפל במחלה מוקדם יותר ובצורה טובה יותר. ללא ספירומטריה, לא ניתן לשלול מחלות כמו אסטמה ואי-ספיקת לב כרונית, וחולים אלו עשויים לקבל טיפול שעשוי להזיק או להחמיר את מצבם.

החוקרים חושדים שהסיבה לשיעור הנמוך של חולים שאינם עוברים בדיקת תפקודי ריאות היא שבמרפאות כלליות רבות אין את המיכשור או הניסיון לבצע ספירומטריה.

Chest 2006;129:1509-1515.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של שיתוק מוחין בצאצא, כך מדווחים חוקרים מקנדה במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה לפני הלידה למזהמים באוויר ובין הסיכון לשיתוק מוחין בלמעלה ממיליון לידות במועד באונטריו, קנדה, בין 2002 ועד 2017. חשיפה לפני […]

  • חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לכאב כרוני בקרב נשים בשירות פעיל בצבא ארצות הברית ובנות זוג של אנשי צבא בשירות פעיל, כאשר מצב סוציו-אקונומי נמוך והפרעות פסיכיאטריות מעלות עוד יותר את הסיכון לכאב כרוני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממערכת Military Health System לזיהוי אבחנות של […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה