Geriatrics

האם טיפולי אסטרוגן מעלים את הסיכון לסרטן שד? (JAMA)

ממחקר חדש עולה כי נשים שעברו כריתת רחם, ומטופלות ב-CEE (Conjugated Equine Estrogens) למשך 7.1 שנים בלבד, אינן מצויות בסיכון מוגבר לסרטן שד, אך נזקקות למעקב ממוגרפיה קצר טווח .

במחקר השוו CEE עם פלסבו אך המחקר הופסק בשלב מוקדם בשל היארעות מוגברת של שבץ, ללא ירידה בסיכון למחלת לב קורונרית. תוצאות ראשוניות שהראו ירידה אפשרית בשיעור סרטן שד, דורשות ניתוח מעמיק יותר.

לאחר הערכת הסיכון לסרטן שד, 10,739 נשים בגילאי 50-79, שעברו כריתת רחם, חולקו לטיפול ב-CEE (0.625 mg/day) או פלסבו. המשתתפות עברו בדיקות ממוגרפיה ובדיקות שד בתחילת המחקר ואחת לשנה לאחר מכן. תקופת המעקב הממוצעת עמדה על 7.1 שנים. כל המקרים שאובחנו כסרטן שד מ-29 בפברואר 2004, נכללו בניתוח הנתונים. המדדים העיקריים היו שכיחות סרטן שד, מאפייני הגידול, וממצאי ממוגרפיה.

במהלך תקופת המעקב נרשמו 104 מקרים של סרטן שד פולשני בקרב מטופלות CEE ו-133 מקרים בקבוצת הפלסבו (Annualized Rate עמדו על 0.28% לעומת 0.34%, Hazard Ratio=0.80, 95% CI = 0.62-1.04, P=0.09). בניתוח התוצאות מצאו כי שכיחות Ductal Carcinoma היתה נמוכה בקרב מטופלות CEE (HR=0.71, 95% CI = 0.52-0.99), אך בדיקת אינטראקציה לפי סוג הגידול לא היתה משמעותית (P=0.054).

לאחר שנה אחת, אחוז הנשים עם תוצאות ממוגרפיה אבנורמליות שדרשו מעקב עמד על 9.2% בקרב מטופלות CEE, לעומת 5.5% ממטופלות פלסבו (P<0.001). תבנית זו נשמרה לאורך המחקר עד אחוז מצטבר של 36.2% לעומת 28.1%, בהתאמה (P<0.001), אך ההבדל היה בעיקר בהערכות שדרשו מעקב במרווחי זמן קצרים.

טיפול ב-CEE בלבד למשך 7.1 שנים אינו מעלה את הסיכון לסרטן שד בנשים לאחר מנפאוזה שעברו כריתת רחם בעבר. עם זאת, טיפול ב-CEE מגביר את שכיחות בדיקות הממוגרפיה הדורשות מעקב במרווחי זמן קצרים. התחלת CEE צריכה להתבסס על שיקולים פרטניים באשר לגורמי הסיכון הפוטנציאליים והיתרונות בכל אישה.

JAMA. 2006;295:1647-1657

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה