האם קרדיולוגים הם הרופאים היחידים המבצעים בדיקה קרדיולוגית נכונה? (מתוך Archives of Internal Medicine)

מניתוח ממצאים של שני מחקרים חדשים, שפורסמו במהדורת מארס של Archives of Internal Medicine, עולה כי קרדיולוגים טובים יותר בביצוע בדיקה קרדיאלית ובזיהוי S3 (הקול השלישי) בהשוואה לתלמידי רפואה, לסטאז’רים, למתמחים ולרופאים אחרים.

במחקר הראשון השתתפו 860 אנשים ובו השוו מיומנויות בדיקה קרדיאלית בין סטודנטים לרפואה, סטאז’רים, מתמחים ורופאים שונים. הדגש היה על ארבעה אספקטים של יכולת הבדיקה : ידע פיזיולוגי קרדיאלי, מיומנויות שמיעה, מיומנויות ראיה ואינטגרציה של מיומנויות שמיעה וראיה ע”י שימוש באנימציות גרפיות ממוחשבות ובדיקות חולים וירטואליות.

סטודנטים לרפואה בשנה שלישית או רביעית הדגימו יכולות ומיומנויות גבוהות יותר מסטודנטים בשנה ראשונה או שנייה (p = 0.003). לאחר שנה שלישית לא היה שיפור במיומנויות הבדיקה הקרדיולוגית אלא אם הסטודנטים המשיכו ל-fellowship בקרדיולוגיה.

בין משתתפי המחקר, הממצאים של ספציפיות נמוכה באוושות סיסטוליות ורגישות נמוכה באוושות דיאסטוליות היו נפוצים.

לדברי החוקרים, יכולות הבדיקה הקרדיאלית לא משתפרות לאחר שנה שלישית של לימודי הרפואה ואף יכולים לרדת לאחר מספר שנים בפרקטיקה. לעובדה זו יש משמעויות חשובות בתהליך קבלת החלטות רפואיות, בבטיחות החולה, בטיפול cost-effective ובהמשך החינוך הרפואי.

במחקר השני העריכו יכולות של רופאים שונים לזהות קול שלישי בבדיקה רפואית.

במחקר נבדקו 100 חולים, שנבדקו ע”י מתמחה בפנימית, סטאז’ר בפנימית, רופא קרדיולוג וסניור קרדיולוג. תוצאות בדיקות אלה הושוו מול ממצאי phonocardiography (רישום קולות הלב).

התוצאות, שהשיגו סניור קרדיולוג ורופא קרדיולוג, הראו התאמה משמעותית עם תוצאות ה- phonocardiography. יתרה מכך, זיהוי הקול השלישי ע”י הסניור והקרדיולוג היה טוב יותר מזה של המתמחה והסטאז’ר ברמת האבחנה בין רמה גבוהה של BND (B-type natriuretic peptide level), EF ירוד (left ventricular ejection fraction) או לחץ סוף דיאסטולי גבוה של חדר שמאל.

לסיכום, נראה כי הקשר בין זיהוי הקול השלישי ומרקרים לא תקינים של תפקוד חדר שמאל השתפר עם כל עליה ברמה של ניסיון השמיעה של הרופאים.

לידיעה ב- Archives of Internal Medicine

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן