ממחקר חדש עולה כי בחולי Rheumatoid Arthritis (RA) מוקדם ואגרסיבי, טיפול משולב ב-Adalimumab (Humira, Abbott), ו-Methotrexate, מביא לתוצאות טובות יותר מאשר טיפול בכל אחד מהם בלבד.
החוקרים עקבו אחר 799 נבדקים מאוסטרליה, אירופה וצפון אמריקה. הנבדקים סבלו ממחלה פעילה במשך 3 חודשים ומעלה, ומעולם לא טופלו ב-Methotrexate.
הנבדקים חולקו באקראי לזריקות תת-עוריות של Adalimumab ביחד עם Methotrexate דרך הפה (n=268), Adalimumab יחד עם פלסבו (n=274), או Methotrexate יחד עם פלסבו (n=257). טיפול ב-Adalimumab החל במינון של 40 מ”ג כל שבוע שני, וניתן היה להעלותו ב-40 מ”ג כל שבוע. טיפול ב-Methotrexate התחיל במינון 7.5 מ”ג לשבוע, וניתן היה להעלותו עד 20 מ”ג לשבוע.
מדד עיקרי אחד היה שיפור של 50% בתגובת American College of Rheumatology של (ACR50). מדד אחר היה התקדמות רדיוגרפית לפי שינויים במדדי Sharp.
בסיום שנה 1, 62% מהנבדקים בקבוצה המשולבת השיגו תגובת ACR50, בהשוואה ל-41% מהנבדקים בקבוצת Adalimumab ו-46% מהנבדקים בקבוצת Methotrexate (P<0.001 עבור מונותרפיה, לעומת טיפול משולב). תבנית זו נשמרה גם לאחר שנתיים.
בשנה 1, העליה הממוצעת בקבוצה המשולבת היתה של 1.3 יחידות Sharp, 3.0 יחידות בקבוצת Adalimumab, ו-5.7 יחידות בקבוצת Methotrexate. לאחר שנתיים, המדדים היו 1.9, 5.5 ו-10. 4 ביחידות Sharp, בהתאמה.
בסיום שנה 2, רמיסיה קלינית, שהוגדרה כ-28-Joint Disease Activity Score <2.6, הושגה ב-43% מהנבדקים בקבוצה המשולבת, 23% בקבוצת Adalimumab ו-21% בקבוצת Methotrexate.
לא נרשמו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בשכיחות תופעות לוואי חמורות, או במספר הנבדקים שפרשו בגלל תופעות לוואי. פרישה מהמחקר בעקבות העדר יעילות היה פחות שכיח בקבוצת הטיפול המשולב (4.9% לעומת 19.0% ו-17.9%).
לכן, החוקרים מסכמים כי באוכלוסית חולי RA מוקדם ואגרסיבי, שילוב Adalimumab עם Methotrexate היה עדיף באופן משמעותי על טיפול ב- Methotrexate לבד, או Adalimumab לבד, בשיפור הסימנים והתסמינים של המחלה, עיכוב התקדמות רדיוגרפית, והשפעה על רמיסיה קלינית.








תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!