Geriatrics

כמנגינה לאוזניי- על ההשפעות הבריאותיות של מוזיקה / עפרה מהודר

כמנגינה לאוזניי- על ההשפעות הבריאותיות של מוזיקה 

עפרה מהודר MSc

מכבי טבעי

אם עד היום אהבתם לשמוע מוזיקה כי “זה נעים”, הנה כמה סיבות רפואיות מבוססות:


  • מוזיקה מועילה למערכת הלב וכלי הדם. חוקרים השוו תגובות של אנשים לאחר התקף לב שהושמעה להם מוזיקה רגועה בסביבה שקטה, לאנשים שרק שהו בסביבה שקטה בלי מוזיקה ולכאלה שקיבלו טיפול רגיל. אצל האנשים ששמעו מוזיקה ירד קצב הלב, וקצב נשימה וכמות החמצן ללב היו גבוהים באופן משמעותי (Journal of Behavioral Medicine 2000; 23: 207-28) . מוזיקה מרגיעה אף הפחיתה כאב וחרדה בשלב המנוחה שלאחר ניתוח לב פתוח (Pain 2004; 112: 197-203).


  • בדיקת קולונוסקופיה היא בדיקה בלתי נעימה לאיתור סרטן המעי הגס, ולכן נהוג להשתמש במהלכה בחומרי אלחוש. ניתן לאפשר למטופל לשלוט בכמות של חומר הטשטוש על ידי לחיצה על כפתור המחובר לעירוי. מסתבר שכאשר מאפשרים למטופלים לשמוע מוזיקה מרגיעה באוזניות, נדרש מינון נמוך יותר של חומרי אלחוש (Gastrointestinal Endoscopy 2002; 55: 33-6). אפילו בניתוח של ממש, בהשמעת מוזיקה נדרש מינון מופחת של חומר הרדמה מקומית (Anesthesia and Analgesia 2001; 93: 912-6). 


  • לעתים קרובות משתמשים בתרפיה במוזיקה לטיפול במחלות נפש קשות כגון סכיזורפניה. על מנת להעריך את יעילות השיטה, סוכמו תוצאות של מספר מחקרים בנושא. מסקנת החוקרים הייתה שהוספת תרפיה במוזיקה לטיפול הסטנדרטי (תרופתי ו/ואו פסיכולוגי) עוזרת לשיפור מצבם הכללי של חולי סכיזופרניה. אם הם מקבלים מספיק פגישות כאלה, גם מצבם הנפשי והתפקודי משתפר (Cochrane 2005; CD004025).


  • בחולים סופניים, מוזיקה מקלה הבעת רגשות ותקשורת, מעודדת העלאת הרהורים וסקירת חיים וכך עוזרת להביא את החולים למצב שבו “הייאוש יותר נוח” (American Journal of Hospice and Palliative Care 2004; 255-60).

איך זה קורה?

כמו הרבה תופעות מסתוריות, התשובה טמונה כנראה במוח. נראה שיש קשר בין מיומנות המוח בעיבוד שפה לבין זו של עיבוד מוחי של מוזיקה, כאשר המיקצב במוזיקה מקביל לתחביר בשפה (Nature Neuroscience 2003; 6: 674-81). יתר על כן, מוזיקה כנראה מפעילה אזורים עמוקים במוח הקשורים לרגש, שאליהם קשה להגיע באמצעות מלים (Annals of the New York Academy of Science 2003; 999: 4-14).

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים מבוגרים שלקחו חלק במחקר SPRINT, קצב פינוי גלומרולארי נמוך ללא אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לסיווג KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes) של מחלת […]

  • ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    בנשים עם היסטוריה של מחלת לב תועד קשר בין חשיפה אימהית לחסמי ביתא ובין הסיכון לסיבוכים סביב הלידה, כאשר Labetalol לווה בסיכון הנמוך ביותר ללידת תינוק קטן לגיל ההיריון, בעוד שהממצאים תומכים בהמלצה להימנע משימוש ב-Atenolol. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי ביתא משמשות לעיתים קרובות בזמן הריון, בעיקר בנשים עם מחלת לב. תרופות אלו […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

  • טיפול בוויגובי משפר רמה תפקודית בחולים עם השמנה ואי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    טיפול בוויגובי משפר רמה תפקודית בחולים עם השמנה ואי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    בחולים עם אי-ספיקת לב על-רקע השמנה עם מקטע פליטה שמור, טיפול ב-Semaglutide במינון 2.4 מ”ג (וויגובי) לווה בשיפור גדול יותר במצב התפקודי לפי סיווג NYHA (או New York Heart Association) בהשוואה לפלסבו, כך עולה ממחקרי STEP-HFpEF, שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. החוקרים השלימו ניתוח של נתוני מחקרי STEP-HFpEF ו-STEP-HFpEF DM […]

  • הפרעות ראיה מלוות בסיכון מוגבר לדמנציה בקשישים (Am J Ophthalmol)

    הפרעות ראיה מלוות בסיכון מוגבר לדמנציה בקשישים (Am J Ophthalmol)

    ירידה בראיה וברגישות לניגודיות מלוות בסיכון מוגבר להיארעות דמנציה בקשישים וירידה ברגישות לניגודיות לאורך הזמן מצויה בקורלציה עם הסיכון להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. החוקרים בחנו את הקשר בין תפקודי הראיה ובין הסיכון לדמנציה ב-2,159 גברים ונשים (גיל ממוצע של 77.9 שנים; 54% נשים) ממחקר National Health […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה