החוקרים בדקו את הגירסה המורחבת של מודל הערכה עצמית ופעילות גופנית במדגם מבוגרים (N = 174, גיל ממוצע 66.7 שנה) בתקופה של 4 שנים. אנליזה תמכה בהשפעות הלא ישירות של פעילות גופנית ויעילות עצמית על הערכה עצמית. יחסים אלו היו עקביים במשך 4 השנים. עם הזמן, המבוגרים שדיווחו על ירידה גדולה יותר ביעילות עצמית ופעילות גופנית דיווחו גם על ירידה גדולה יותר בהערכה עצמית.
זהו אחד מהמחקרים הראשונים שבדקו יחסים אלו ומציעים תמיכה נוספת באופי ההיררכי והרב מימדי של הערכה עצמית ברמה הגופנית. החוקרים ממליצים על מחקר נוסף בנושא, עם תשומת לב מיוחדת להערכת היבטים מגוונים של פעילות גופנית ויכולת עצמית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!