השוואת טיפול תרופתי לעומת ניתוחי בחולים עם צרבת עמידה לטיפול (N Engl J Med)

בקרב חולים שהופנו למרפאות להפרעות במערכת העיכול בשל צרבת עמידה לטיפול במעכבי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitor), בירור נרחב הדגים עמידות אמיתית לטיפול התרופתי וצרבת על-רקע ריפלוקס בחלק קטן מהחולים, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine. בתת-קבוצה ייחודית זו, ניתוח נמצא עדיף על טיפול תרופתי.

אין הוכחות ליעילות טיפול במקרים של צרבת עמידה לטיפול במעכבי תעלות מימן והדגש הוא על איזון החזר קיבה-וושט ותרופות להקלה על ריפלוקס (דוגמת Baclofen) או ניתוח כנגד-ריפלוקס, או הפחתת רגישות-יתר ויסארלית (דוגמת Desipramine).

מדגם המחקר כלל חולים שהופנו למרפאות להפרעות במערכת העיכול של ה-Veterans Affairs להערכה בשל צרבת עמידה לטיפול במעכבי תעלות מימן, אשר נטלו טיפול ב-Omeprazole במינון 20 מ”ג, פעמיים ביום, למשך שבועיים, ואלו עם המשך צרבת הופנו להשלמת אנדוסקופיה, ביופסיה של הוושט, מנומטריה של הוושט וניטור pH. במידה ונמצא כי החולים סבלו מצרבת על-רקע ריפלוקס, הם חולקו באקראי לטיפול ניתוחי (ניתוח לפרוסקופי מסוג Nissen Fundoplication), טיפול תרופתי פעיל (Omeprazole עם Baclofen, עם תוספת Desipramine בתלות בתסמינים), או קבוצת ביקורת (Omeprazole עם פלסבו).

התוצא העיקרי היה שיעורי הצלחת הטיפול, אשר הוגדר כירידה של לפחות 50% במדד Gastroesophageal Reflux Disease-Health Related Quality of Life לאחר שנה אחת.

מדגם המחקר כלל 366 חולים (גיל ממוצע של 48.5 שנים). הערכה טרם ההקצאה האקראית הובילה לאי-הכללת 288 משתתפים: 42 בעקבות הקלה בצרבת במהלך שבועיים של טיפול ב-Omeprazole, 70 אשר לא השלימו את הפרוצדורות הנדרשות במחקר, 54 הוצאו מהמחקר מסיבות אחרות, 23 סבלו מהפרעות בוושט שאינו מחלת החזר קיבה-וושט ו-99 סבלו מצרבת פונקציונאלית.

בעקבות זאת, 78 המשתתפים שענו על הקריטריונים של המחקר חולקו באקראי לאחת מקבוצות המחקר.. שיעורי ההצלחה של ניתוח (18 מבין 27 חולים, 67%) היו גבוהים משמעותית משיעורי ההצלחה של טיפול תרופתי פעיל (7 מבין 25 חולים, 28%) (p=0.007) או שיעורי ההצלחה שתועדו בקבוצת הביקורת (3 מבין 26 חולים, 12%) (p=0.001). ההבדל בשיעורי ההצלחה בין טיפול תרופתי פעיל ובין קבוצת הביקורת עמדו על 16 נקודות אחוז (p=0.17).

החוקרים מסכמים וכותבים כי חלק גדול מהחולים המופנים להערכה של תסמיני החזר קיבה-וושט עמידים לטיפול במעכבי תעלות מימן, אינם באמת עמידים לטיפול או שהתסמינים אינם נובעים מהחזר קיבה-וושט. באלו שאכן סובלים מצרבת עמידה לטיפול תרופתי על-רקע מחלת החזר קיבה-וושט, תתכן עדיפות להתערבות ניתוחית על-פני טיפול תרופתי.

N Engl J Med 2019; 381:1513-1523

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן