הערכת היעילות של Dexlansoprazole ו-Esomeprazole לטיפול בהחזר קיבה-וושט (Drug Des Devel Ther)

במאמר שפורסם בכתב העת Drug Design, Development and Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Dexlansoprazole(דקסילנט) ו-Esomeprazole (נקסיום) הובילו להקלה דומה בתסמיני החזר קיבה-וושט לאחר 24 שבועות. טיפול לפי-דרישה ב- Dexlansoprazole לווה במספר קטן יותר של ימים עם תסמיני החזר קיבה-וושט במהלך 24 שבועות המחקר.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את היעילות הקלינית של מינונים בודדים של Dexlansoprazole (60 מ”ג) ו-Esomeprazole (40 מ”ג) לאחר 24 שבועות מעקב אחר חולים עם דלקת וושט ארוזיבית קלה. מדגם המחקר כלל 86 מבוגרים עם החזר קיבה-וושט, אשר חולקו באקראי לשתי קבוצות, אשר טופלו ב- Dexlansoprazole (43 חולים) ו-Esomeprazole (43 חולים) למשך שמונה שבועות כטיפול ראשוני. חולים בהם תועדה הפוגה מלאה בתסמינים לאחר שמונת השבועות הראשונים החליפו לטיפול לפי-דרישה עד לתום 24 שבועות המחקר. בדיקת אנדוסקופיה חוזרת בוצעה בתום 24 השבועות או במידה והופיעו תסמינים חמורים של החזר קיבה-וושט. חמישה חולים אבדו למעקב, כך שנותרו 81 חולים (41 בקבוצת הטיפול ב- Dexlansoprazole ו-40 חולים בקבוצת הטיפול ב-Esomeprazole) לניתוח לפי-פרוטוקול.

מדדי GERDQ לאחר 4, 8, 12, 16, 20 ו-24 שבועות מהטיפול היו נמוכים יותר, בהשוואה למדדים בתחילת הטיפול. שיעורי הפוגה בתסמינים, שיעורי הישנות תסמינים, ימים עד להפוגה בתסמינים, שיעורי החלמה ממושכת של דלקת וושט ארוזיבית ושיעורי כישלון הטיפול, כמו גם מספר הטבליות שנטלו החולים במהלך 24 שבועות המחקר היה דומה בשתי הקבוצות.

בקבוצת הטיפול ב-Esomeprazole תועדו יותר ימים עם תסמיני החזר קיבה-וושט, בהשוואה לקבוצת הטיפול ב- Dexlansoprazole (37.3 לעומת 53.9, p=0.008). בקבוצת הטיפול ב- Dexlansoprazole החולים הדגימו שיפור ממושך במדדי GERDQ במהלך תקופת הטיפול לפי-דרישה (שבוע 8 לעומת שבוע 24, p<0.001), אך לא כך היה בקבוצת הטיפול ב-Esomeprazole (שבוע 8 לעומת שבוע 24, p=0.846).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי ההקלה בתסמיני החזר קיבה-וושט הייתה דומה לאחר 24 שבועות טיפול ב-Dexlansoprazole ו-Esomeprazole, אך הטיפול לפי-צורך ב-Dexlansoprazole לווה במספר קטן יותר של ימים עם תסמינים ושיפור טוב יותר במדדי GERDQ.

Drug Des Devel Ther. 2019 Apr 26;13:1347-1356

לידיעה ב-PubMed

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן