התקן בלון הניתן לבליעה מסייע בזיהוי מחלת וושט על-שם בארט (Sci Transl Med)

מכשיר קטן הניתן לבליעה במסגרת אמבולטורית, ללא צורך בטשטוש, מאפשר אבחנה מוקדמת יותר של וושט על-שם בארט (Barrett’s Esophagus) וכך עשוי לסייע במניעת התפתחות אדנוקרצינומה של הוושט, העשויה להתפתח מנגעים טרום-ממאירים אלו.

מדובר במכשיר בגודל של כדור ויטמינים, היכול לשמש כבדיקת סקירה במקום בדיקה אנדוסקופית פולשנית יותר. מדובר בבדיקה קלה, לא-יקרה, העשויה לשמש באופן חד-פעמי לסקירת כלל המטופלים מעל גיל 50 שנים.

בפיתוח האמצעי החדש, הצוות ערך תחילה תרגיל סקירה של הגנום לזיהוי סמני מתילציה של דנ”א, המעידים על נוכחות וושט על-שם בארט על-בסיס הערכה מולקולארית. מבדיקת סקר זו, הם זיהו שני סמנים, CCNA1 ו-VIM ובחנו את התוקף של סמנים אלו לזיהוי וושט על-שם בארט בשטיפות ציטולוגיה שנלקחו מהוושט הדיסטאלי של 173 מטופלים עם ובלי וושט על-שם בארט.

באמצעות ניתוח ריצוף, החוקרים הדגימו כי בדיקה ציטולוגיה מולקולארית זו של השטיפות עשויה לזהות וושט על-שם בארט ואדנוקרצינומה של הוושט ברגישות וסגוליות של מעל 90%.

לאחר מכן, הם פיתחו מכשיר חדש, לא-אנדוסקופי, הניתן לבליעה ונועד לדגום את הוושט הדיסטאלי בתוך פחות מחמש דקות. הקפסולה צמודה לצנתר סיליקון ולאחר בליעה עוברת לקיבה, שם הבלון מנופח. לאחר מכן, מושכים בחזרה בעדינות את הקפסולה דרך הוושט הדיסטאלי, ממנה אוספים דנ”א מהאפיתל.

בהמשך, מוציאים את האוויר מהבלון, המוחזר לקפסולה, וכך מגנים מפני פגיעה בטיב הדגימה או דילול הדגימה ע”י תאים מוושט פרוקסימאלי או מהפה והלוע.

המכשיר נבחן ב-156 משתתפים שהיו מיועדים לבדיקת גסטרוסקופיה. מרבית המשתתפים היו גברים (71%), בגיל ממוצע של 64.1 שנים. מבין המשתתפים, 28 (18%) לא היו מסוגלים לבלוע את הקפסולה, 128 עשו כן. מבין אלו שבלעו את הקפסולה, מעטים, אם בכלל, דיווחו על חרדה, כאב, או תחושת חנק.

הבלון הגיע לקיבה בתוך 3.3 דקות, בממוצע, עם סבילות מצוינת ב-72% מהמקרים.

חשוב מכך, מבין 128 המשתתפים בהם הושלמה הערכה מולקולארית לאחר נסיון הבליעה, כמות דנ”א מספקת זוהתה ב-91% מהדגימות. בדגימות בלון מ-86 נבדקים, בדיקות למתילציה של דנ”א בגן CCNA1 ו-VIM זיהו מטפלזיה של וושט על-שם בארט עם רגישות של 90.3% וסגוליות של 91.7% – תוצאות כמעט זהות לתוצאות הערכת דגימות שטיפות ציטולוגיה.

מהמחקר עולה כי שילוב דגימה על-בסיס בלון עם ריצוף של VIM ו-CCNA1 מספק אמצעי רגיש וסגולי, אך עדיין זעיר פולשני, המסייע בזיהוי וסקירה לוושט על-שם בארט.

Sci Transl Med. Published online January 17, 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן