בכנס ASCO האחרון הוצג עדכון על תוצאות מעקב ארוך טווח של מחקרMINDACT , שהוא מחקר פרוספקטיבי רנדומלי פאזה 3, אשר בחן את בדיקת ממפרינט.
הפרסום הראשון היה ב2016 בNEJM, ולאחרונה הוצגו תוצאות המעקב הארוך בן 8.7 שנים .
כמו כן , בעקבות המידע שדווח בשנים האחרונות נעשה שינוי באלגוריתם הטיפולי בעקבות התוצאות של הבדיקות הגנומיות בסרטן שד מוקדם.
כזכור, המחקר הראה כבר תוצאות חיוביות בעבר, והעדכון הנוכחי מחזק את המגמה.
להלן עיקרי הממצאים שהוצגו ב-ASCO 2020 :
- במעקב ארוך הטווח חציון הזמן לכלל הנחקרות במחקר היה 8.7 שנים.
- מטרת מחקר ה-MINDACT הייתהde escalation, והוגדרה כך שה-DMFS (הישרדות ללא התפתחות גרורות מרוחקות) בחמש שנים לקבוצת הנבדקות באמצעות ממהפרינט, בעלות מאפיינים קליניים גבוהים וציון גנומי נמוך , אשר לא קיבלו כימותרפיה תהיה מעל 92%. המטרה הזוהושגה, והמחקר הוגדר כחיובי.
- בנוסף, במעקב חמש שנים, כאשר היה מעקב על חלק יחסית קטן מהנבדקות, היה קיים הבדל מספרי, לא מובהק סטטיסטי של 1.5% בקבוצת המחקר בין הזרוע שקיבלה כימותרפיה ובין הזרוע שלא.
הבדל הזה צומצם כעת במסגרת המעקב הארוך יותר ל-0.9% (עבור 90% מהנבדקות). - כל התוצאות הללו המשיכו להיות מובהקות גם לחולות ללא התפשטות הגידול לבלוטות, וגם לחולותבעלות 1-3 בלוטות נגועות.
- במעקב של 8 שנים (כאמור, רק על מחצית מהחולות), קיים הבדל של 2.6% ב-DMFS בין קבוצת הנבדקות של הזרוע שקיבלה כימותרפיה ובין הזרוע שלא. בהערכת המשמעות של הבדל זה החוקרים סבורים שיש לקחת בחשבון את הנזקים של תופעות הלוואי של הכימותרפיה.
- כאשר מפצלים את קבוצת הנחקרות לפוסט -מנפאוזליות ופרה -מנפוזאליות ניתן לראות שבנשים לאחר גיל המעבר, ההבדל בין הזרועות (עם או בלי כימותרפיה) קטן ל-0.2%, ובנשים לפני גיל הנעבר ההבדל גדל ל-5%.
- החוקרים מעריכים שההבדל ב-DMFS בנשים לפני גיל המעבר קיים בעקבות דיכוי שחלתי משני לכימותרפיה. ולכן, בנשים אלו, יש לשקול את מכלול השיקולים ביחד עם המטופלת.
הערת המערכת: יש לציין שממפרינט קיבלה בהנחיות הNCCN-את המלצת השימוש עם דרגת העדות הגבוהה ביותר לחולות עם או בלי בלוטות נגועות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!