“הארץ” ו”דהמרקר” מפרסמים היום שני מחקרים מעניינים שבחנו והשוו את האסטרטגיות והתוצאות של ניהול הקורונה במדינות שונות. במאמר ב”הארץ” מציג פרופ’ אייל שחר ( פרופ’ אמריטוס בביה”ס לבריאות הציבור של אוניברסיטת אריזונה, בוגר ביה”ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, ובעל תואר מוסמך באפידמיולוגיה מאוניברסיטת מינסוטה) מאמר שכותרתו : בשבדיה מצטברות הראיות: כל העולם טעה.
בכתבה נוספת בדהמרקר מוצג מחקר שנערך בראשותו של פרופ’ צבי אקשטיין, ממכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה, שניתח את התוצאות בישראל בהשוואה למדינות דומות, מהן עולה שהביצועים של ישראל היו טובים מאוד.
באשר לשבדיה, ע”פ הניתוח המפורט שמציג פרופ’ אייל שחר, למרות המדיניות הליברלית שמדינה זו בחרה לנקוט, היקפי התחלואה והתמותה לא היו חריגים ממדינות אחרות דומות באירופה, כשבמקביל, הפגיעה בכלכלה ובחברה בשבדיה היו מזעריים.
במחקר של פרופ’ אקשטיין המסקנה היא כאמור שישראל מציגה תוצאה מצויינת, אבל גם לדעת מחברי המחקר יש לשיפורים, בעיקר בכל מה שקשור להסברה (בניגוד להפחדה) ומתן סמכויות נרחבות יותר לשלטון המקומי.
הערת המערכת: יש להניח שיתפרסמו עוד הרבה מאוד מחקרים ומאמרים עם מסקנות מנוגדות.. יהיה קשה מאוד מאוד כנראה לשפוט מהי האסטרטגיה הנכונה, במיוחד כאשר אין למעשה פרמטרים מוסכמים של END POINTS משולבים, שכן מדובר בסוגיה מורכבת שכוללת גם תוצאים בריאותיים של תחלואה ותמותה ישירים, עקיפים וגם תוצאים כלכליים וחברתיים. יכול להיות שצריך לחשוב במונחים של מודלים בחקר ביצועים, משהו כמו : השגת מינימום תחלואה קשה ותמותה בכפוף להשבתה של המשק בלא יותר מ-10% , למשל.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!