במאמר שפורסם בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השימוש ב-Oncotype DX עלה משמעותית משנת 2004 והוביל לשיפור במתן טיפול כימותרפי לנשים עם מחלה ללא מעורבות קשריות לימפה, לצד שיפור ההישרדות החולות.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את המגמות והגורמים שנקשרו עם שימוש ב- Oncotyoe DX בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים בין השנים 2004-2015 , לזהות את דפוסי השימוש בטיפול כימותרפי בהתאם לתוצאות הבדיקה ואם קיימים הבדלים בהישרדות נשים עם שימוש ב- Oncotyoe DX.
החוקרים בחנו את הנתונים מ-17 מאגרי SEER והתמקדו בגידולים חיוביים לקולטנים להורמונים, ללא מעורבות קשריות לימפה או עם 1-3 קשריות לימפה חיוביות, בשנים 2004-2015.
מהנתונים עולה כי השימוש ב- Oncotyoe DX עלה משמעותית בין השנים 2004 2015 (בנשים עם סרטן שד ללא מעורבות קשריות לימפה נרשמה עליה מ-2.0% ל-42.7%; באלו עם 1-3 קשריות לימפה נרשמה עליה בשימוש ב- Oncotyoe DX מ-0.3% ל-27.9%).
בנשים שחורות, לא-היספאניות ובמבוטחות מדיקייר תועד סיכוי נמוך יותר להשלמת Oncotyoe DX. בנשים עם סרטן שד ללא מעורבות קשריות לימפה ובדרגת התמיינות בינונית, או גידול בגודל 2.1-5.0 ס”מ ומעורבות קשריות לימפה עם דרגת התמיינות טובה, או גידול קטן מ-2.0 ס”מ, תועד סיכוי גבוה יותר להשלמת Oncotyoe DX.
השימוש בכימותרפיה ירד משמעותית עם מדדי Recurrence Score בטווח התחתון או בטווח הביניים ועלו באלו במקרים של גידולים ללא מעורבות קשריות לימפה עם מדד סיכון הישנות גבוה.
השימוש ב- Oncotyoe DX לווה בהישרדות טובה יותר ספציפית עקב סרטן שד (יחס סיכון של 1.96 בנשים עם גידול ללא מעורבות קשריות לימפה ויחס סיכון של 1.90 באלו עם מעורבות קשריות לימפה). כמו כן, תועדה גם עליה בהישרדות הכוללת (יחסי סיכון של 2.06 ושל 1.72, בהתאמה), בעיקר במהלך 36 החודשים הראשונים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במהלך השנים האחרונות חלה עליה בהיקף השימוש ב- Oncotyoe DX, בעיקר בתתי-אוכלוסיות מסוימות, וכי זו עשויה לשפר את טיב הטיפול הניתן לנשים וכן את הישרדות החולות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!