הודעת האונ’ העברית

הבדיקה תוכל להפחית משמעותית את מספר חולי הסרטן

יהושוע מוס (בתמונה, צילום ג’וש מוס) מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית פיתח טכנולוגיה שתסייע לאתר את מקורם של תאים סרטניים ולעקוב אחר התפתחות מחלות זיהומיות: “90% ממקרי מוות מסרטן ניתן היה למנוע באמצעות אבחון מוקדם, זה בדיוק מה שהבדיקה החדשה תאפשר”. בעבור הפיתוח יזכה מוס בפרס Kaye לחדשנות מטעם האוניברסיטה.

כל שנה מיליוני אנשים מתים ממחלות שניתן היה לרפא, אם רק היה ניתן לאבחן אותן בשלב מוקדם – כזה שיאפשר טיפול וימנע את החמרת המצב. סוגיית האבחון המוקדם הייתה דבר שהטריד את יהושע מוס, סטודנט שנה ה’ בפקולטה לרפואה, שבימים אלה שוקד גם על כתיבת עבודת הדוקטורט שלו. הבדיקה החדשנית שפיתח, מאפשרת לזהות דנ”א חופשי המופרש אל הדם, לגלות אם מקורו בתאים חולים ולזהות מאיזה איבר הגיעו. מדובר בבדיקה לא פולשנית שתאפשר זיהוי מחלות לב, כשל איברים וסרטן לכל סוגיו.

מוס ביצע את המחקר בהנחיית פרופ’ יובל דור  וד?ר רות שמר מהפקולטה לרפואה ופרופ’ תומי קפלן מביה”ס להנדסה ולמדעי המחשב, ובשיתוף פעולה עם פרופ? בן גלזר מהמרכז הרפואי הדסה. במסגרת עבודתו הוא הוא פיתח טכנולוגיה שמאפשרת לזהות את המקור הרקמתי של דנ”א חפשי שנמצא בזרם הדם, ועל בסיס מידע זה לזהות באופן מדוייק ורגיש תהליכים פתולוגיים באיברים ספציפיים. הטכנולוגיה מבוססת על זיהוי דגמים של מתילציה בדנ?א החפשי- סימון כימי של דנ?א שקובע את הזהות של תאים, למשל תא כבד לעומת תא ריאה. השערת המחקר של הצוות הייתה שדגמי המתילציה של הדנ”א המופרש לדם מכילים מידע שיאפשר להבין אם בגוף יש תאים חולים ומה מקורם. הטכנולוגיה החדשה תאפשר לא רק לאתר בגוף גידולים סרטניים, אלא גם לעקוב אחרי מצבים כמו השתלות איברים ולפקח על התפתחותן של מחלות זיהומיות. “במקרה של חולי סרטן מאובחנים, הטכנולוגיה החדשה תאפשר איתור של האיבר החולה, גם כשכל טכנולוגיה אחרת כושלת” אומר מוס.

“הבדיקה החדשה היא רגישה מאוד ולא פולשנית, בשונה מבדיקות אחרות לזיהוי סרטן שהן מאוד פולשניות ולכן לא נעשות מספיק. בדיקת הדם החדשה תוכל לגלות איזה תאים מפרישים דנ”א לדם, כך שאם מתברר שיש לדוגמה רמה גבוהה באופן חריג של דנ”א חפשי ממקור של רקמת השד, יתעורר החשד שמשהו לא תקין בשד והרופא יוכל להפנות את המטופלת לבדיקות מתאימות.”

במסגרת מהלך המחקר, עלה צורך ליצור כלי שבאמצעותו ניתן יהיה לסווג את מולקולות הדנ”א החפשי לפי איברי המקור שלו ובעצם ליצור מקרא אפיגנטי. צוות המחקר יצר מאגר ענק של מידע אפיגנטי (מתילציה), בהתבסס על מחקרים קודמים ועל בדיקות מעבדה. בהמשך, החוקרים זיהו תבניות מתילציה ייחודיות לכל סוג תא בגוף האדם, שאפשרו לחוקרים למדוד כמה דנ”א הגיע מרקמה מסוימת, או לנטר את כל סוגי הדנ”א שנמצא בדם ולעקוב אחרי שינויים.

“בעתיד, כשאונקולוג, למשל, ירצה לדעת איך מטופל מגיב לכימותרפיה, הוא יוכל להסיק זאת מתוך מדידה של כמות הדנ”א המשתחרר מהגידול הסרטני” מסביר מוס.  “לחילופין, כאשר אדם בריא יגיע לביקורת כללית ויבצע את הבדיקה, ניתן יהיה לאתר מחלות בשלב מאוד ראשוני, ולטפל בהן בשלב מוקדם ביותר.”

המחקר מומן על ידי מכוני הבריאות הלאומיים של ארה?ב, האגודה הבינלאומית למחקר בסוכרת נעורים, הקרן של מדליק המשואה מוריס קאהן, ומענק מחקר של קרן בויטלר.