בראיון טלפוני שקיימנו עם פרופ’ חיים לוטן , מנהל מערך הלב במרכז הרפואי הדסה עין כרם, ביקשנו לברר באיזו מידה חל שינוי בגישה האבחנתית והטיפולית בנשים עם תחלואה קרדיווסקולרית .

פרופ’ לוטן : בעשור האחרון חל שינוי משמעותי וגברה ההבנה שמחלת לב אינה מחלה של גברים בלבד . בניגוד למה שנשים רבות סוברות התמותה ממחלות לב הרבה יותר גבוהה מסרטן השד .. אני זוכר מקרה שבו אישה צעירה בת כ-39 , מורה, לאחר לידה, הגיע לרופא המשפחה בשל תלונות על כאב בחזה והזעה . היא נשלחה הביתה עם אקמול. כאשר הכאבים לא חלפו הגיעה למיון ושם אובחנה כסובלת מכאבי שלד-שריר וקיבלה זריקות וולטרן שהקלו על הכאב. בלילה כשהכאבים חזרו הוזעק אמבולנס שהסתמך על האבחנה של המיון והרופא במקום הזריק לה שוב זריקות וולטרן והיא נשארה בביתה. בלילה התעורר בעלה לקול הבכי של התינוקת ומצא את אשתו ללא רוח חיים. בדיעבד הסתבר שברקע הייתה מחלת לב במשפחה, עישון ושומנים בדם. בבדיקה שנעשתה לאחר המקרה אמרו כל הרופאים שהיו מעורבים כי לו היה מדובר על גבר היו דואגים להבהיל אותו במיידית לחדר הצינתורים.

אי-מד: אתה מזהה אוכלוסיות ששם הבעיה היא חמורה יותר ?

פרופ’ לוטן: כן, בהחלט. ביצענו מס’ סקרים בהדסה ומצאנו בקרב נשים ערביות ששיעור גבוה מהן סובל מהשמנת יתר, עישון פסיבי, יתר לחץ דם ושאינן מטופלות. תמונה דומה גם בקרב נשים חרדיות.

אי-מד: בפרקטיקה הנהוגה אצלכם במחלקה כיצד בא לידי ביטוי הנושא המגדרי ?

פרופ’ לוטן : אם בעבר חלק מגורמי הסיכון כפי שהופיעו בספרי הלימוד היה “מין זכר” כיום זה כבר לא קיים אצלנו. אנו בוחנים ומעריכים את רמת הסיכון הקרדיווסקולרית של כל מטופל/מטופלת ע”פ גורמי הסיכון הרלבנטיים, היינו יתר לחץ דם, השמנת יתר, כולסטרול, עישון, פעילות גופנית וכד’ ללא הבדל מגדרי.  אנו מודעים לכך שאצל נשים הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים קורה בגיל מאוחר יותר, ושהתסמינים יכולים להיות שונים, אבל האפלייה שהייתה בעבר בגישה האבחנתית, ושגרמה לכך שנשים הגיעו בממוצע ביו שעה-שעתיים מאוחר יותר, ולעיתים אף יותר כמו במקרה שתארתי קודם, מתחילת התסמינים הקרדיווסקולרים אנו עושים הכל כדי שלא תימשך.

אי-מד : לאחר שיש אבחנה האם יש גם הבדל בגישה הטיפולית לנשים, אם בטיפול התרופתי או ההתערבותי ?

פרופ’ לוטן : לגבי הטיפול התרופתי, אנו יודעים שבעבר המחקרים שנערכו על סטטינים ותרופות אחרות היו בעיקר על גברים וזה בהחלט בעייתי.. כיום, במחקרים החדשים יש איזון הרבה יותר טוב שמאפשר לנו לבחור טיפול תרופתי לנשים מתוך ידיעה שהמחקרים עליהם אנו מתבססים כללו גם אותן. לגבי התערבות פולשנית, אין הבדלים עקרוניים, למעט העובדה שכלי הדם של נשים בדר”כ קטנים יותר וצריך להתאים עבורן את הבלונים/סטנטים בגדלים הנכונים.

אי-מד: לסיכום, כיצד אתה רואה המאמץ לקדם את הגישה האבחנתית והטיפולית למחלות קרדיווסקולריות בנשים כפי שבאה לידי ביטוי בכנסי “לב האישה” בכלל והכנס הקרוב בפרט ?

פרופ’ לוטן : אני חושב שזהו מאמץ חשוב וראוי, ואני מאמין שרופאים בהתמחויות שונות שיש להם מימשק רלבנטי לנושא ימצאו בתכנים שיוצגו בכנס מידע רב ערך שבהחלט עשוי לשמש אותם בפרקטיקה היום יומית שלהם, ולמנוע חלילה הישנות של מקרים כפי שתיארתי בתחילת הריאיון . 

לכניסה לאתר הכנס ולרישום הקליקו כאן 

הכנס השלישי של “לב האישה” מתקיים ב-6-8/7/17 במלון גליליון, החולה