ממצאי המחקר מתמקדים בהורמון FGF19 – לו יש תכונות דומות לאינסולין. יחד עם זאת, בניגוד לאינסולין, הוא אינו גורם לעודף סוכר להפוך לשומן, לכן הוא יוכל אולי להוביל בעתיד גם לטיפול בהשמנה.
התגלית החדשה מצביעה על מהלך הנחוץ לגוף אחרי הארוחה לשם מאגר סוכר בכבד ולהנעת סינתזת חלבונים, מהלך שאינו תלוי אינסולין. עידוד מסלול זה יכול להוביל לטיפול בסוכרת בלי קשר למערך האינסולין שהוא הטיפול היחיד כיום לסוכרת הנעורים.
החוקרים למדו את המערך באמצעות עכברים חסרי הורמון המקביל להורמון FGF19 בבני אדם, והראו כי אחרי הארוחה העכברים לא הצליחו לשמור על ריכוז נאות של סוכר בדם או ריכוז נורמלי של גליקוגן בכבד. לאחר מכן החוקרים הזריקו לעכברים תוספת של ההורמון FGF19 על מנת להעריך את השפעתו על המטבוליזם בכבד. הם מצאו כי ההורמון גרם להחזרת רמות הגליקוגן בכבד לרמות הנורמליות.
גם כשנתנו את ההורמון FGF19 לעכברים סוכרתיים שחסר להם אינסולין, ההורמון תיקן את אובדן הגליקוגן בכבד.
השימוש בהורמון FGF19 כאלטרנטיבה לאינסולין לא יהיה עניין פשוט. במספר מחקרים הפעלת ההורמון בעכברים גרמה להם לפתח תופעות לוואי כמו גדילת הכבד והתפתחות סרטן. לכן החוקרים מתרכזים כעת בקולטן FXR המשרה את ביטוי ההורמון, קולטן שנמצא כי הוא משפר את מצב הכולסטרול ומפחית רמות השומנים בדם.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!