במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול באלופורינול עשוי למנוע סיבוכים על-רקע שחמת כבד, כולל מיימת, זיהום של הצפק, דימום מדליות, תסמונת הפטו-רנאלית ואנצפלופתיה כבדית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אבחנה של שחמת כבד מלווה בסיכון למגוון סיבוכים, העלולים להיות קטלניים. אפשרויות הטיפול במקרים של דה-קומפנסציה כבדית הן מוגבלות. לאור זאת, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השימוש באלופורינול למניעת הישנות סיבוכים על-רקע שחמת כבד.
במסגרת המחקר נכללו 100 חולים עם דה-קומפנסציה כבדית שחולקו באקראי ביחס 1:1 לקבלת אלופורינול במינון 300 מ”ג או פלסבו, אשר ניתנו פעם ביום למשך חצי שנה. התוצא העיקרי היה היארעות סיבוכים משנית לשחמת כבד (מיימת גלויה, דלקת צפק חיידקית ספונטאנית, דימום מדליות, תסמונת הפטו-רנאלית ואנצפלופתיה כבדית).
שישה חודשים לאחר הטיפול, מתן אלופורינול הפחית את הסיכון היחסי לסיבוך ראשון כלשהו בהיקף של 56% (יחס סיכון של 0.44, רווח בר-סמך 95% של 0.27-0.62). הטיפול באלופורינול הפחית את הסיכון היחסי למיימת גלויה בהיקף של 67% (יחס סיכון של 0.33, רווח בר-סמך 95% של 0.0098-0.94) והפחית את הסיכון לדלקת חיידקית ספונטנית של הצפק בשיעור של 75% (יחס סיכון של 0.25, רווח בר-סמך 95% של 0.05-0.76).
עוד עולה מהנתונים כי טיפול באלופורינול הפחית את הסיכון לתסמונת הפטו-רנאלית בהיקף של 80% (יחס סיכון של 0.20, רווח בר-סמך 95% של 0.04-0.87).
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול באלופורינול הפחית משמעותית את הסיכון להישנות כלל סיבוכים על-רקע שחמת כבד. לאור זאת, הטיפול התרופתי מהווה תכשיר מבטיח לחולים עם דה-קומפנסציה כבדית, ייתכן כי התועלת של התרופה הינה הודות להשפעה של הטיפול על הפחתת טרנסלוקציה של חיידקים ותהליכי דלקת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!