במאמר שפורסם בכתב העת Gut מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה לטיפול אנטיביוטי מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית, כאשר הסיכון הגבוה ביותר תועד במבוגרים בגילאי 40 שנים ומעלה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חלה עליה בשיעורי היארעות מחלת מעי דלקתית, כאשר קיים חשד כי גורמים סביבתיים תורמים למגמה זו. תכשירים אנטיביוטיים נקשרו עם הסיכון להתפתחות מחלת מעי דלקתית בדורות קודמים, אך ההשפעה על הסיכון למחלת מעי דלקתית במבוגרים אינה ברורה. מטרתם כעת הייתה לבחון את ההשפעה של חשיפה לטיפול אנטיביוטי על הסיכון למחלת מעי דלקתית, כולל קשר מנה-תגובה, תזמון ומשפחת התרופות האנטיביוטיות, במשתתפים בגילאי 10 שנים ומעלה.
החוקרים התבססו על נתונים ארציים מדנמרק אודות תושבים בגילאי 10 שנים ומעלה בין 2000 ועד 2018 וחישבו את יחס שיעורי היארעות מחלת מעי דלקתית לאחר חשיפה לטיפול אנטיביוטי.
מדגם המחקר כלל כ-6.1 מיליון משתתפים, עם מעקב של למעלה מ-87 מיליון שנות-אדם ו-52,898 מקרים חדשים של מחלת מעי דלקתית. חשיפה לטיפול אנטיביוטי לוותה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית, בהשוואה להעדר חשיפה לתרופות אלו בכל קבוצות הגיל, אם כי הסיכון המוגבר היה הגבוה ביותר בקרב מבוגרים בגילאי 40-60 שנים ואלו בגילאי 60 שנים ומעלה (גילאי 10-40 שנים, יחס שיעורי היארעות של 1.28, רווח בר-סמך 95% של 1.25-1.32; גילאי 40-60 שנים, יחס שיעורי היארעות של 1.48, רווח בר-סמך 95% של 1.43-1.54; גילאי 60 שנים ומעלה, יחס שיעורי היארעות של 1.47, רווח בר-סמך 95% של 1.42-1.53).
בכל קבוצות הגיל תועד קשר מנה-תגובה, עם תוצאות דומות בהערכת הסיכון לקוליטיס כיבית ומחלת קרוהן.
הסיכון הגבוה ביותר להתפתחות מחלת מעי דלקתית תואר במהלך 1-2 שנים לאחר חשיפה לטיפול אנטיביוטי ולאחר שימוש במשפחות תרופות אנטיביוטיות המשמשות לעיתים קרובות לטיפול בפתוגנים במערכת העיכול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית בעקבות חשיפה לתרופות אנטיביוטיות, בעיקר במבוגרים בגילאי 40 שנים ומעלה. הסיכון עלה עם חשיפה מצטברת לטיפול אנטיביוטי, עם תכשירים המכוונים כנגד פתוגנים במערכת העיכול ובתוך שנתיים מחשיפה לטיפול אנטיביוטי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!