Gastro other

האם לטיפול במעכבי תעלות מימן השפעה על הסיכון למחלת מעי דלקתית? (Gut)

במאמר שפורסם בכתב העת Gut מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש שנועד לבחון אם למעכבי תעלות מימן השפעה על הסיכון להתפתחות מחלת מעי דלקתית, מהן עולה כי טיפול בתרופות אלו אינן מלווה בסיכון מוגבר למחלת המעי, בהשוואה לטיפול בחסמי קולטני היסטמין.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם השימוש במעכבי בתעלות מימן, לעומת אנטגוניסטים לקולטנים להיסטמין, מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית. הם השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה במטרה לבחון את ההשפעה של הטיה מסוג Protopathic Bias, הטיה הנובעת מהתחלת תרופה בתגובה לתסמין של המחלה הנבחנת אשר טרם אובחנה, קרי, מתן הטיפול כנגד תסמין אשר בהמשך יתברר כי הינו חלק ממחלת מעי דלקתית.

מדגם המחקר כלל קרוב ל-1.5 מיליון מטופלים שהחלו טיפול במעכבי תעלות מימן ו-322,474 חולים שהחלו טיפול באנטגוניסטים לקולטנים להיסטמין בין תחילת ינואר בשנת 1990 ועד סוף שנת 2018, עם מעקב עד סוף שנת 2019.

החוקרים חישבו את יחס תחלואה מתוקנן. בניתוח אירועים מוקדמים, אבחנות מחלת מעי דלקתית נקבעו במהלך השנתיים הראשונות לטיפול התרופתי, ניתוח החשוף להטיה Protopathic Bias. בניתוח אירועים מאוחרים, הושלם תקנון לתקופת חביון בת שנתיים לאחר הטיפול על-מנת להתגבר על ההטיה האפשרית.

בניתוח אירועים מוקדמים, השימוש במעכבי תעלות מימן לווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית במהלך השנתיים הראשונות להתחלת הטיפול התרופתי, בהשוואה לטיפול באנטגוניסטים לקולטן להיסטמין (יחס סיכון של 1.39, רווח בר-סמך 95% של 1.14-1.69). מנגד, השימוש במעכבי תעלות מימן לא נקשר עם סיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית בניתוח אירועים מאוחרים (יחס סיכון של 1.05, רווח בר-סמך 95% של 0.90-1.22). התוצאות נותרו ללא שינוי במספר ניתוחים סטטיסטיים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בהשוואה לטיפול בחסמי קולטנים להיסטמין, מעכבי תעלות מימן אינם מעלים את הסיכון למחלת מעי דלקתית לאחר תקנון.

Gut, Jan 30, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה