מחקר שלב 3 שהוצג בכנס Gastrointestinal Cancers Symposium ב-19 בינואר 2023 הראה כי טיפול בנוגדן מונוקלונלי בשילוב כימותרפיה עשוי להוות סטנדרט טיפולי חדש בחולים עם אדנוקרצינומה מתקדמת של הקיבה או צומת הקיבה-וושט (GEJ) מסוג CLDN18.2/HER2 חיובי. שימוש בנוגדן Zolbetuximab בשילוב כימותרפיה משפר משמעותית את השרידות בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד שכולל משטר mFOLFOX6 (חומצה פולית, 5-FU ואוקסליפלטין). היעד של הנוגדן המונוקלונלי הינו מולקולה על פני התא – CLDN18.2, המתבטאת בתאי רירית קיבה בריאים ומופיעה גם על פני תאי גידול GEJ. מולקולה זו אינה נמצאת ברקמות בריאות אחרות, אך היא מתבטאת יתר על המידה במספר גידולים ממאירים כולל ריאות, מרה, שחלות, 60% מגידולי הלבלב וכן 80% מגידולי אדנוקרצינומות במערכת העיכול.
החוקר הראשי, ד”ר קוהיי שיטארה, המחלקה לאונקולוגיה של מערכת העיכול, בית החולים הלאומי לסרטן במזרח העיר קאשיווה בצ’יבה, יפן, אמר כי “זוהי אחת מתוצאות השרידות הארוכה ביותר עבור חולים עם אדנוקרצינומה מקומית מתקדמת של ה-GEJ”.
במחקר שלב 2, שנערך בקבוצת חולים דומה, חציון השרידות הכוללת היה ארוך יותר באופן משמעותי עבור חולים שקיבלו Zolbetuximab בהשוואה לקבוצת הביקורת (13.2 לעומת 8.4 חודשים), ועבור חולים עם הרמות הגבוהות ביותר של CLDN18.2, חציון השרידות הכוללת היה אפילו ארוך יותר (16.7 לעומת 9.0 חודשים).
במחקר הנוכחי, שלב 3, הוקצו באקראי 565 חולים לקבוצת התערבות לקבלת Zolbetuximab 800 מ”ג/מ”ר (מחזור 1), 600 מ”ג/מ”ר (מחזור 1 ביום 22 וכל 3 שבועות במחזורים הבאים) בתוספת משטר mFOLFOX6 , או לקבוצת ביקורת לקבלת פלצבו בתוספת משטר mFOLFOX6. תוצאות המחקר הראו כי השרידות ללא התקדמות השתפרה באופן מובהק סטטיסטי בקרב החולים שקיבלו טיפול משולב עם Zolbetuximab בהשוואה לחולים שקיבלו פלצבו (חציון 10.61 לעומת 8.67 חודשים, HR 0.751, P = 0.0066). כמו כן, השרידות הכוללת השתפרה באופן משמעותי (חציון, 18.23 לעומת 15.54 חודשים, HR 0.750, P = 0.0053).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!