בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית במעברוושט-קיבה וביטוי PD-L1 גבוה תתכן תועלת לתוספת Pembrolizumab (קיטרודה) לטיפול כימו-קרינתי ניאו-אדג’וונטי סטנדרטי וניתוח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Cancer Research.
המחקר בשלב 1b/2 כלל 31 חולים (גיל חציוני של 62 שנים, 97% גברים) עם אדנוקרצינומה של צומת וושט-קיבה. המשתתפים קיבלו טיפול ניאו-אדג’וונטי במשלב כימו-קרינתי עם Pembrolizumab (משטר CROSS) ולאחר מכן עברו הסרה כירורגית וטיפול אדג’וונטי ב-Pembrolizumab.
תוצאי הסיום העיקריים היו סבילות הטיפול ב-16 החולים הראשונים ושיעורי תגובה פתולוגית מלאה. תוצאי סיום משניים כללו הישרדות ללא-התקדמות והישרדות כוללת.
החוקרים מדווחים כי 29 חולים קיבלו את כל המנות הצפויות של Pembrolizumab לפני הניתוח ו-28 חולים עברו ניתוח עם הסרה מלאה של הגידול. כל תוצאי הבטיחות נענו.
עם זאת, תוצא היעילות העיקרי לא הושג; רק 22.6% מהחולים השיגו תגובה פתולוגית מלאה. מניתוח נוסף של הנתונים עלה כי בחולים עם ביטוי PD-L1 גבוה (מדד Combined Positive Score של 10 ומעלה) במיקרו-סביבה של הגידול תועדו שיעורי תגובה פתולוגית מלאה גבוהים יותר משמעותית, בהשוואה לאלו עם ביטוי נמוך (50% לעומת 13.6%).
בחולים עם ביטוי PD-L1 גבוה תועדו גם הישרדות ללא-התקדמות והישרדות כוללת ארוכות יותר, בהשוואה לביקורות תואמות.
בקרב משתתפים במחקר עם מדד PD-L1 CPS נמוך מ-10 נקודות, מניתוח נוסף עלה כי עליה ברמות וסיקולות חוץ-תאיות המבטאות PD-L1 לוותה בשיעורים גבוהים יותר של תגובה פתולוגית מלאה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי תוספת Pembrolizumab לטיפול הסטנדרטי בחולים עם אדנוקרצינומה של וושט-קיבה הדגימה סבילות מתקבלת על הדעת, אך לא הושגה המטרה העיקרית של תגובה פתולוגית מלאה. מניתוח הנתונים עולה כי ייתכן וביטוי גבוה של PD-L1 במיקרו-סביבה של הגידול ו/או וסיקולו תוך-תאיות עשויים לזהות את החולים עם הסיכויים הגבוהים ביותר לתגובה לטיפול.
Clinical Cancer Research, online May 12, 2022
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!