Gastro other

שינויים ארוכי טווח במרכיבים אינסולינמיים ודלקתיים בתזונה מלווים בעליה במשקל (The Journal of Nutrition)

דיאטה עתירה במרכיבים בעלי פוטנציאל אינסולינמי ודלקתי מלווה בעליה משמעותית במשקל הגוף בטווח הארוך בגברים ונשים מבוגרות, ללא תלות בסך הצריכה האנרגטית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת The Journal of Nutrition.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין שינויים בשני דפוסי תזונה (מרכיבים בעלי פוטנציאל אינוסלינמי ודלקתי) ובין עליה במשקל לאורך 24 שנים, במרווחים של ארבע שנים. הם עקבו אחר 54,397 נשים ממחקר Nurses’ Health Study ו-33,043 גברים ב-Health Professionals Follow-Up Study (1986-2010) ובחנו את מדדי EDIH (Empirical Dietary Index for Hyperinsulinemia) ו-EDIP (Empirical Dietary Inflammatory Pattern) משאלוני תזונה שחולקו כל ארבע שנים. שני המדדים סיכמו את הצריכה של 18 קבוצות מזון, אשר סווגו לפי הפוטנציאל האינסולינמי והדלקתי על-בסיס הרמות בדם של סמנים דלקתיים או תגובת אינסולין.

מדד מסת הגוף הממוצע עמד בתחילת המחקר על 25.4 ק”ג למטר בריבוע. בהשוואה למשתתפים שערכו שינויים מעטים בדפוס התזונה (חמישון שלישי) לאורך 6 מקבצים של ארבע שנים; בקרב משתתפים ששינו את הרגלי התזונה לצריכת מרכיבים בעלי פוטנציאל אינוסלינמי ודלקתי קטן יותר (חמישון ראשון) עלו הרבה פחות במשקל הגוף, ללא תלות בסך הצריכה האנרגטית, מדד מסת גוף, פעילות גופנית והרגלי עישון: שינוי של 0.65- ק”ג ושל 0.29- ק”ג בארבע שנים עם EDIH ו-EDIP, בהתאמה, בנשים; שינוי של 0.60- ק”ג ושל 0.19- ק”ג בארבע שנים, בהתאמה, בגברים. 

מנגד, אלו ששינו את דפוסי התזונה לכיוון של דיאטה בעלת פוטנציאל יותר אינסולינמי או דלקתי (חמישון חמישי) נרשמה עליה גדולה יותר משמעותית במשקל הגוף: שינוי של 0.43 ק”ג ושל 0.15 ק”ג עם EDIH ו-EDIP, בהתאמה, בנשים; ושל 0.49 ק”ג ו-0.22 ק”ג, בהתאמה, בגברים.

הממצאים היו בולטים יותר בקרב אלו שסבלו מעודף-משקל או השמנת-יתר, בקרב משתתפים צעירים יותר, אלו שהיו פחות פעילים גופנית ואלו שמעולם לא עישנו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי דיאטה המבוססת על מרכיבי מזון בעלי פוטנציאל יותר אינסולינמי או דלקתי מלווה בעליה ארוכת טווח במשקל הגוף, הן בגברים והן בנשים, ללא תלות בסך הצריכה האנרגטית. דפוסי תזונה המבוססים על מרכיבים בעלי פוטנציאל אינסולינמי ודלקתי קטנים עשויים לסייע במאמצים למניעת עליה במשקל.

The Journal of Nutrition

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבטיחות והיעילות של Ustekinumab לאורך שנה אחת בחולים עם מחלת קרוהן (Inflamm Bowel Dis)

    הבטיחות והיעילות של Ustekinumab לאורך שנה אחת בחולים עם מחלת קרוהן (Inflamm Bowel Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Ustekinumab (סטלרה) הינו טיפול יעיל, בטוח ונסבל היטב כטיפול אינדוקציה וכטיפול אחזקה בחולים עם מחלת קרוהן. במסגרת המחקר החוקרים בחנו את הבטיחות והיעילות של Ustekinumab בחולים מקוריאה עם אבחנה של מחלת קרוהן. מדגם המחקר כלל מבוגרים עם אבחנה של […]

  • חשיבות Asprosin בחולים עם סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית (Diabetes Metab Syndr)

    חשיבות Asprosin בחולים עם סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית (Diabetes Metab Syndr)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes & Metabolic Syndrome עולה כי רמות Asprosin  בדם גבוהות יותר משמעותית בחולים עם סוכרת מסוג 2, תסמונת מטבולית, או השמנת-יתר, בהשוואה לביקורות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Asprosin הינו מועמד אפשרי לשמש כטיפול בהפרעות מטבוליות ואנדוקריניות. מטרת הסקירה השיטתית ומטה-אנליזה זו הייתה לאסוף את העדויות בספרות הרפואית אודות […]

  • הישנות דלקת לבלב מלווה בסיכון גבוה פי שלוש לדלקת לבלב כרונית (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    הישנות דלקת לבלב מלווה בסיכון גבוה פי שלוש לדלקת לבלב כרונית (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בקרב מבוגרים עם אירועים חוזרים של דלקת לבלב חדה תועד סיכון גבוה פי שלוש להתקדמות לדלקת לבלב כרונית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להבין טוב יותר את ההתקדמות מדלקת לבלב חדה להישנות דלקת לבלב חדה ודלקת לבלב כרונית. לצורך כך, החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה […]

  • ההשפעה של עודף-משקל והשמנת-יתר על התגובה למעכבי TNF ומהלך המחלה בילדים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    ההשפעה של עודף-משקל והשמנת-יתר על התגובה למעכבי TNF ומהלך המחלה בילדים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases עולה כי בילדים מחלת מעי דלקתית ועודף-משקל או השמנת-יתר אין סיכון מוגבר לאובדן תגובה לטיפול במעכבי TNF או להישנות התלקחות בשנה הראשונה לאחר התחלת הטיפול התרופתי, אך שיעורי התלקחות המחלה היו גבוהים יותר בתום תקופת המעקב. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של עודף-משקל או השמנת-יתר […]

  • השתלת כבד עשויה לשפר את הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום וגרורות לכבד (JAMA Surgery)

    השתלת כבד עשויה לשפר את הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום וגרורות לכבד (JAMA Surgery)

    בחולים לאחר השתלת כבד לעומת טיפול אלטרנטיבי בשל גרורות לכבד של סרטן מעי גס ורקטום תועדו שיעורי הישרדות כוללים ושיעורי הישרדות ללא-התקדמות גבוהים יותר, לצד שיעורי הישנות נמוכים יותר, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Surgery. מחקר העוקבה כלל 95 חולים עם גרורות לא-נתיחות לכבד משנית לסרטן מעי גס ורקטום שהופנו להערכה […]

  • האם מחלת צליאק מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר לידה? (Front Psychiatry)

    האם מחלת צליאק מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר לידה? (Front Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Psychiatry עולה קשר בין מחלת צליאק ובין סיכון מוגבר להתפתחות דיכאון לאחר לידה, כאשר בחולים עם שינויים גנטיים שנקשרו עם מחלת צליאק לוו בסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון לאחר לידה. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון קשר סיבתי אפשרי בין מחלת צליאק ובין דיכאון לאחר לידה באמצעות ניתוח רנדומיזציה […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    בלמעלה ממחצית מהחולים עם תסמינים של גסטרופרזיס תועדו רמות נמוכות של ויטמין D, אשר נקשרו עם החמרה בבחילות, הקאות, והפרעה בתפקוד נוירו-מוסקולרי של הקיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. במחקר התצפיתי בחנו החוקרים 513 חולים בגילאי 18 שנים ומעלה עם תסמיני גסטרופרזיס, אשר נכללו במאגר Gastroparesis Clinical Research Consortium. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה