מזה מס’ שנים מנהלת ד”ר סיגל אילת אדר, מומחית לתזונה,  את הפורום המקצועי המצויין באתר emedhealth club המופעל ע”י אי-מד בשיתוף חברת יוניליבר. האתר, וגם הפורום, הוקמו מתוך תובנה והכרה בכך שלתזונה תפקיד מרכזי בכל תחומי הרפואה, ולכן יש מקום וחשיבות רבה להחלפת מידע ודיעות בין רופאים, תזונאים, אחיות רוקחים ועוד.

בפורום מעלים אנשי מקצוע שאלות וסוגיות הנוגעות למשמעות שת ממצאי מחקרים בתחום התזונה המתפרסמים באי-מד, וכן עולות גם שאלות פרקטיות הנוגעות למטופלים ספציפיים.  עד כה נצברו בפורום אלפי שאלות. על כל שאלה עונה ד”ר אילת באופן מפורט ומקצועי תוך הבאת מקורות ולעיתים רבות לאחר פנייה למומחים נוספים.

כל מנויי אי-מד מוזמנים לקחת חלק בפורום המצויין הזה, ולהעלות בו שאלות העולות לאחר קריאת מחקרים ו/או שאלות ספציפיות הנוגעות למטופלים שלכם הקשורות לתזונה.  

הנה “טעימה” מכמה מהדיונים האחרונים שעלו בפורום:

תוספי ויטמין D וסידן בקשישים אינם מונעים שברים ?  

שאלה:  קצת מפתיע היה לקרוא בדיווח הזהשלמתן תוספים אלה לא הייתה כל השפעה על הסיכון לשברים בקשישים. למיטב ידיעתי ההנחיות וההמלצות הן למתן תוספים אלה, במיוחד אם יש חסר כמובן, לאוכלוסייה קשישה הנמצאת בסיכון לאוסטיאופורוזיס ושברים. אשמח להארות ותובנות…

תשובה: אכן שאלה מעניינת. פניתי גם לעזרת חברי בוועד המנהל של העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס (עיל”ה) והנה כמה תשובות:

ראשית צריך לשים לב שבמטה אנאליזה הזו נכללו גם מטה אנאליזות. מטה אנאליזה של מטה אנאליזה מגדילה את הסיכוי לשגיאות. מה גם שטווח הכמות של התוספים היה רחב וכן הסוגים שניתנו. בחלק מהמחקרים הוערכה הצריכה התזונתית הבסיסית של סידן ונמדדו רמות ויטמין D התחלתיות ובחלק לא.

המאמרים שבהם היה שילוב בין סידן לויטמין D היו כולם עם סיכון מופחת גם אם לא מובהק. ובהתבסס על מחקרים קודמים, לא כדאי שמטה אנאליזה אחת תמחוק את האחרות.

נקודת החיתוך של חישובי הסיכון היתה מעל ומתחת ל- 900 מ”ג ליום כמות שלכשעצמה יכולה להיות מספקת ולכן אולי לא מוצאים תועלת בתוסף.

היו תת קטגוריות שבהן כן הייתה השפעה מובהקת להפחתת שברים. למשל:

Nonvert טיפול משולב עם מינוני סידן פחות מ-1 ג’ וויטמין D פחות מ-800,

Nonvert טיפול משולב בנוכחות צריכת סידן פחות מת-900, או רמת ויטמין D בסיסית 20 לפחות.

Total fractures עם ויטמין D, במינון גבוה.

לכן נראה שכדאי לתקן חסרים בצריכת סידן שמטופלים רבים סובלים מהם (ומחייבים את המטפלים להיות מסוגלים לעשות חישוב מהיר של הצריכה לפי אנמנזה) ולהשלים ויטמין D במידה וקיים חסר ברמתו.

ושוב תודה להארותיהן של פרופ’ צופיה איש שלום וד”ר איריס ורד

קפאין ופרקינסון ?

שאלה: מעיון בדיווח הזהלא ברור לי עדיין אם הקשר שנמצא בין רמות נמוכות של קפאין לפרקינסון הוא קשר סיבתי, כלומר האם אנשים שצרכו מעט קפאין היו בסיכון גדול יותר לפתח פרקינסון, או שנוכחות פרקינסון גורמת לירידה ברמות קפאין ? כלומר שמדובר בסמן בלבד. אודה לפרשנות והסבר.

תשובה: חייבת להודות שמבחינה מתודולוגית זה מחקר מרתק. המחקר הוא במבנה מקרה: ביקורת, כלומר בדקו מטבוליטים בחולים מול בריאים. מחקר מקרה ביקורת הוא ודאי לא סיבתי.

הקשר הוא בין רמות שונות של מטבוליטים בדם של חולי פרקינסון מול בריאים.

גם אם היה נמצא שרמת מטבוליטים קשורה לסיכון לפתוח פרקינסון זה עדיין לא היה קשר סיבתי. מכיוון שלא עשינו התערבות לשינוי רמת המטבוליטים ושינינו את הסיכון בעקבות ההתערבות. אנחנו רק עוקבים אחרי אנשים ורואים מי פיתח פרקינסון (מחקר עוקבה)

ואכן מסקנת החוקרים היא שרמות קפאין והמטבוליטים שלו יכולה להוות אולי סמן לזיהוי פרקינסון מוקדם.

צריכת עלים ירוקים מגינה מפני דמנציה ?

שאלה: במחקר המעניין הזה  נמצא שצריכת עלים ירוקים מגינה מפני דמנציה. הייתי שמח לקבל הכוונה פרקטית כדי שאפשר יהיה להמליץ משהו קונרקרטי למטופלים מתאימים, כלומר הגדרה ברורה יותר של ירקות של עלים ירוקים והגדרת המנה המומלצת .

תשובה: כדי להבין מה ההמלצה, צריך להבין איך המחקרים הללו בנויים.

בדרך כלל מעבירים לאנשים שאלון תכיפות צריכה ובו רשימת פריטי מזון ועל כל פריט שואלים האם האדם אוכל אותו, כמה פעמים בשבוע וכמה מנות בכל פעם.

כדי לעשות את האנאליזה, מחלקים את צריכת הירקות הירוקים העליים, במחקר הזה ל- 5 רמות לפי סדר עולה כך שהכמות הנצרכת על ידי 20% שאוכלים הרבה ירקות ירוקיים עליים היא החמישון העליון. לאחר הגדרת החמישונים ניתן לחשב ממוצע אכילה בכל חמישון.

כך שמלכתחילה ההגדרה קצת רחבה כי אנחנו לא יכולים להתייחס לצריכה תזונתית כאל משתנה רציף למרות שהיא משתנה רציף.

לצערי אני לא מצליחה להכנס למאמר המלא כדי לראות מה הם הגדירו כירקות ירוקים עליים וכגודל מנה.

אבל מקובל לדבר על גודל מנה של 100 גרם בקירוב וכן מצאתי רשימה של ירקות ירוקים עליים נפוצים:

(Handbook of Fertility Nutrition, Diet, Lifestyle and Reproductive Health
2015, Pages 205220)

Swiss chard, Spinach, Mustard greens, Broccoli, Romaine lettuce, Asparagus, Bok Choy,  Spinach, Silver beet, Brussels sprouts, Cauliflower, snow peas, Lettuce

, Eru, Cow pea, Horseradish, Groundcherry, Gherkin, Hells curse, African cabbage,

Chinese cabbage, Nightshade, Jews mallow plant, bitter water melon, Fenugreek Leaves
Water spinach, Amaranth, Matar saag, Mustard greens, Sorel leaves,

Colocacia or taro leaves, Cabbages, Bok choy, Choy sum, Tatsoi Mizuna Kang kong

Lettuce, Spinach, Chicory, Arugula, Mache Glasswort, Common purslane, Pepper leaf