Gastro other

התקן בלון הניתן לבליעה מסייע בזיהוי מחלת וושט על-שם בארט (Sci Transl Med)

מכשיר קטן הניתן לבליעה במסגרת אמבולטורית, ללא צורך בטשטוש, מאפשר אבחנה מוקדמת יותר של וושט על-שם בארט (Barrett’s Esophagus) וכך עשוי לסייע במניעת התפתחות אדנוקרצינומה של הוושט, העשויה להתפתח מנגעים טרום-ממאירים אלו.

מדובר במכשיר בגודל של כדור ויטמינים, היכול לשמש כבדיקת סקירה במקום בדיקה אנדוסקופית פולשנית יותר. מדובר בבדיקה קלה, לא-יקרה, העשויה לשמש באופן חד-פעמי לסקירת כלל המטופלים מעל גיל 50 שנים.

בפיתוח האמצעי החדש, הצוות ערך תחילה תרגיל סקירה של הגנום לזיהוי סמני מתילציה של דנ”א, המעידים על נוכחות וושט על-שם בארט על-בסיס הערכה מולקולארית. מבדיקת סקר זו, הם זיהו שני סמנים, CCNA1 ו-VIM ובחנו את התוקף של סמנים אלו לזיהוי וושט על-שם בארט בשטיפות ציטולוגיה שנלקחו מהוושט הדיסטאלי של 173 מטופלים עם ובלי וושט על-שם בארט.

באמצעות ניתוח ריצוף, החוקרים הדגימו כי בדיקה ציטולוגיה מולקולארית זו של השטיפות עשויה לזהות וושט על-שם בארט ואדנוקרצינומה של הוושט ברגישות וסגוליות של מעל 90%.

לאחר מכן, הם פיתחו מכשיר חדש, לא-אנדוסקופי, הניתן לבליעה ונועד לדגום את הוושט הדיסטאלי בתוך פחות מחמש דקות. הקפסולה צמודה לצנתר סיליקון ולאחר בליעה עוברת לקיבה, שם הבלון מנופח. לאחר מכן, מושכים בחזרה בעדינות את הקפסולה דרך הוושט הדיסטאלי, ממנה אוספים דנ”א מהאפיתל.

בהמשך, מוציאים את האוויר מהבלון, המוחזר לקפסולה, וכך מגנים מפני פגיעה בטיב הדגימה או דילול הדגימה ע”י תאים מוושט פרוקסימאלי או מהפה והלוע.

המכשיר נבחן ב-156 משתתפים שהיו מיועדים לבדיקת גסטרוסקופיה. מרבית המשתתפים היו גברים (71%), בגיל ממוצע של 64.1 שנים. מבין המשתתפים, 28 (18%) לא היו מסוגלים לבלוע את הקפסולה, 128 עשו כן. מבין אלו שבלעו את הקפסולה, מעטים, אם בכלל, דיווחו על חרדה, כאב, או תחושת חנק.

הבלון הגיע לקיבה בתוך 3.3 דקות, בממוצע, עם סבילות מצוינת ב-72% מהמקרים.

חשוב מכך, מבין 128 המשתתפים בהם הושלמה הערכה מולקולארית לאחר נסיון הבליעה, כמות דנ”א מספקת זוהתה ב-91% מהדגימות. בדגימות בלון מ-86 נבדקים, בדיקות למתילציה של דנ”א בגן CCNA1 ו-VIM זיהו מטפלזיה של וושט על-שם בארט עם רגישות של 90.3% וסגוליות של 91.7% – תוצאות כמעט זהות לתוצאות הערכת דגימות שטיפות ציטולוגיה.

מהמחקר עולה כי שילוב דגימה על-בסיס בלון עם ריצוף של VIM ו-CCNA1 מספק אמצעי רגיש וסגולי, אך עדיין זעיר פולשני, המסייע בזיהוי וסקירה לוושט על-שם בארט.

Sci Transl Med. Published online January 17, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים תחת הנשמה פולשנית, טיפול ב- Pantoprazole הפחית משמעותית את הסיכון לדימום משמעותי קלינית מדרכי עיכול עליונות, ללא השפעה משמעותית על הסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע אם טיפול במעכבי תעלות מימן מועיל או […]

  • משלב Bulevirtide עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide לבדו כנגד זיהום כרוני בהפטיטיס D (מתוך N Engl J Med)

    משלב Bulevirtide עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide לבדו כנגד זיהום כרוני בהפטיטיס D (מתוך N Engl J Med)

    משלב Bulevirtide במינון 10 מ”ג עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide במינון 10 מ”ג בלבד בטיפול בחולים עם זיהום כרוני בנגיף הפטיטיס D (HDV, או Hepatitis D Virus) כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. במחקר בשלב 3, טיפול מונותרפי ב- Bulevirtide הוביל לתגובה נגיפית בחולים עם זיהום כרוני […]

  • בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-DDW)

    בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-DDW)

    בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית ייתכן סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Digestive Disease Week. באופן ספציפי יותר, תעד סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בנשים עם דלקת כבד אוטואימונית (Autoimmune Hepatitis) ודלקת ראשונית של דרכי המרה (Primary Biliary Cholangitis). החוקרים השלימו מחקר עוקבה רב-מרכזי, רטרוספקטיבי, […]

  • האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    פענוח בדיקות הדמיה הינה משימה מאתגרת הדורשת זמן רב של רופאים ולמרות זאת מלווה בשכיחות לא מבוטלת של טעויות בפענוח בדיקות ההדמיה. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת בינה מלאכותית של ChatGPT-4 עשויה לסייע לרדיולוגים בבחינה חוזרת וזיהוי טעויות בדו”חות הרדיולוגיים ע”י זיהוי הטעויות הנפוצות […]

  • האם הנקה בינקות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום בבגרות? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    האם הנקה בינקות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום בבגרות? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי במבוגרים אשר ניזונו מהנקה בינקות ייתכן סיכון מוגבר לאבחנה של סרטן מעי גס ורקטום בבגרות, כולל במבוגרים צעירים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על החשיבות של גורמי חשיפה במהלך ההיריון ובשלב מוקדם במהלך החיים ובין הסיכון להתפתחות סרטן מעי […]

  • מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר לעצירות (Clinical Gastroenterological and Hepatology)

    מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר לעצירות (Clinical Gastroenterological and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד ומזון מלווה בסיכון מוגבר להופעת עצירות ואילו צריכת מזון מעובד מינימאלית מלווה בסיכון נמוך יותר לעצירות, כאשר ההשפעה של עיבוד המזון אינה תלויה באיכות הרכב התזונה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכה מוגזמת של מזון אולטרה-מעובד נקשה עם הפרעה בתנועתיות המעי. […]

  • דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

    דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

    דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024. מתוך הגליון הראשון של מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה