תוצאות ארוכות טווח, שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology, מאשרות את התועלת של טיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדג’וונטי כנגד ממאירות של הוושט והחוקרים שערכו את המחקר טוענים כי טיפול זה עשוי להפוך לטיפול הסטנדרטי במקרים אלו.
החוקרים התבססו על נתונים ממחקר CROSS להשוואת טיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדג’וונטי עם ניתוח אל מול ניתוח בלבד, שפורסמו בשנת 2012. כעת, לאחר מעקב ארוך טווח של 84.1 חודשים, החוקרים אישרו כי בחולים עם ממאירות נתיחה של הוושט או מעבר וושט-קיבה, טיפול כימותרפי-קרינתי הביא לשיפור ההישרדות הכוללת, עם חציון הישרדות גבוה כמעט כפליים בהשוואה לניתוח בלבד.
בתקופה שבין 30 במרץ, 2004, ועד 2 בדצמבר, 2008, 368 משמונה מרכזים משתתפים (חמישה מרכזים אוניברסיטאיים ושלושה מרכזים גדולים לא-אוניברסיטאיים) בהולנד לקחו חלק במחקר הנוכחי וחולקו באקראי לאחת משתי קבוצות טיפול: 180 חולים לקבוצת ניתוח עם טיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדג’וונטי ו-188 חולים לקבוצת ניתוח בלבד. שני חולים בקבוצת ההתערבות הסירו את הסכמתם, כך שבסופו של דבר ניתחו החוקרים את התוצאות ב-366 חולים בלבד (178 חולים בקבוצת ההתערבות ו-188 חולים בקבוצת הניתוח).
מבין 171 חולים שקיבלו טיפול ניאו-אדג’וונטי כימותרפי-קרינתי, 95% השלימו את משטר הטיפול במלואו (171 חולים). לאחר חציון מעקב בן 84.1 חודשים אחר החולים ששרדו, חציון ההישרדות הכוללת עמד על 48.6 חודשים בקבוצת הטיפול הניאו-אדג’וונטי עם ניתוח לעומת 24.0 חודשים עם ניתוח בלבד (יחס סיכון של 0.68, p=0.003). חציון ההישרדות הכוללת בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש עמד על 81.6 חודשים בקבוצת הטיפול הניאו-אדג’וונטי עם ניתוח ועל 21.1 חודשים בקבוצת הניתוח בלבד (יחס סיכון של 0.48, p=0.008); בחולים עם אדנוקרצינומה, חציון ההישרדות עמד על 43.2 חודשים לעומת 27.1 חודשים, בהתאמה (יחס סיכון של 0.73, p=0.038).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הנתונים ארוכי הטווח מאשרים את התועלת ההישרדותית של טיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדג’וונטי, בשילוב עם התערבות ניתוחית, בחולים עם ממאירות נתיחה של הוושט או מעבר וושט-קיבה. השיפור הנ”ל הינו בעל חשיבות קלינית הן בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש והן באלו עם אדנוקרצינומה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!