איגוד ה-ASCO (American Society of Clinical Oncology) תומך בהנחיות שפורסמו בעבר ע”י ה-ESMO (European Society for Medical Oncology) עבור מטופלים בסיכון לתסמונות תורשתיות של המעי הגס והרקטום, עם מספר שינויים.

המלצות ה-ESMO, שפורסמו בשנה שעברה, כוללות הנחיות בנוגע למניעה, בדיקות סקירה, גנטיקה, טיפול וניהול המקרים הללו. מומחי ה-ASCO הסכימו כמעט עם כל ההנחיות מטעם ESMO, למעט מספר נקודות מינוריות.

ברקע להנחיות מסבירים המומחים כי כ-5-6% מהמקרים של ממאירות תורשתית של המעי הגס והרקטום מופיעה על-רקע מוטאציות גנטיות המעלות את הסיכון של המטופל לממאירויות. תסמונות אלו כוללות את תסמונת Lynch, FAP (Familial Adenomatous Polyposis) על-רקע APC, AFAP (Attenuated FAP), MUTYH-associated Polyposis ו-Familial Colorectal Cancer Type X. מבין אלו, תסמונת Lynch היא התסמונת התורשתית הנפוצה ביותר הקשורה עם ממאירות של המעי הגס והרקטום, ואחראית ל-2-3% מהמקרים.

פאנל המומחים מטעם ASCO הסכים עם ההמלצה להעריך את כל החולים עם ממאירות של המעי הגס והרקטום לנוכחות תסמונת ממאירות תורשתית בעת האבחנה של הממאירות, מאחר והדבר עשוי להשפיע על ניהול הטיפול בחולים. יש להשלים בדיקות של הגידולים לחסר MMR (Mismatch Repair) עם בדיקות אימונוהיסטוכימיות לחלבוני MMR ו/או MSI (Microsatellite Instability). גישה אחרת תומכת בבדיקת גידולים בחולים מתחת לגיל 70 שנים או באלו מעל גיל 70 העונים על הנחיות Bethesda המעודכנות. פאנל המומחים תמך בבדיקות סקר אוניברסאליות, בעוד שאיגוד ה-ESMO תמך בגישה החליפית.

הבדל נוסף נוגע לבדיקות סקירה של בני משפחה עם FAP קלאסי. הנחיות ה-ESMO קובעות כי בנשאי מוטאציות APC (או אלו בסיכון למוטאציות אלו) יש להשלים בדיקת סיגמואידוסקופיה כל שנתיים, החל מגיל 12-14 שנים. מנגד, פאנל המומחים מטעם ASCO תומך בהתחלת בדיקות סקירה לסרטן מעי גס ורקטום עם סיגמואידוסקופיה או קולנוסקופיה בגיל 10-11 שנים, וחזרה על הפרוצדורה כל 1-2 שנים.

בנוסף, הנחיות ESMO ממליצות כי בחולים עם תסמונת FAP לאחר ניתוח מעי גס ורקטום יושלם מעקב במרווחים של 1-5 שנים, בתלות בהיקף הפוליפים. פאנל המומחים מטעם ASCO סבור כי מרווחים של חמש שנים הם מרוחקים מדי, וכי יש לקבוע את המרווחים בכל מקרה לגופו. ההמלצה היא על בדיקות כל 6-12 חודשים במידה ונותרה רקמת רקטום וכל 6 חודשים עד 5 שנים במידה וקיים פאוץ’ איליאו-אנאלי.

כאשר מזהים אובדן ביטוי חלבוני MLH1/PMS2 יש להשלים בדיקות למואטציית BRAF V600E או מתילציה של הפרומוטור MLH1 לשלילת מקרים ספוראדים. בגידולים עם חסר MMR בהם לא מזהים מוטאציה בגן BRAF ולא מזהים מתילציה של הפרומוטר MLH1, יש להשלים בדיקות למוטאציות. בנוסף, במידה ומזהים אובדן של אחד החלבונים האחרים (MSH2, MSH6, PMS2), יש להשלים בדיקות גנטיות של הגנים המקבילים לחלבונים החסרים.

בנשים עם תסמונת Lynch עליה משמעותית בסיכון לסרטן רירית הרחם וסרטן שחלות והנחיות ESMO ממליצות על השלמת בדיקות סקר לממאירויות אלו. הם מעדיפים בדיקות סקירה על ניתוח פרופילקטי, אך מסכימים כי הסרה מונעת של הרחם והשחלות הינה אפשרות אחת בנשים שסיימו את תכניות הילודה.

עם זאת, הנחיות ה-ESMO ממליצות על בדיקות ל-CA-125 (Cancer Antigen 125) כחלק מתכניות הסקירה, ופאנל המומחים מטעם ASCO אינו מסכים עם המלצה זו וטוענים כי אין די נתונים בכדי לתמוך בבדיקות סקר שנתיות.

באשר לממאירויות אחרות על-רקע תסמונת Lynch, הנחיות ה-ESMO קובעות כי לא מומלץ מעקב בשל רגישות וסגוליות נמוכות. עם זאת, מומחי ה-ASCO מוסיפים כי למרות שאין נתונים מספקים התומכים במעקב אחר איברי מטרה אחרים, ניתן לשקול זאת בהתאם לסיפור המשפחתי.

J Clin Oncol. Published online December 1, 2014

לידיעה במדסקייפ