בחולים עם וושט על-שם בארט (Barrett’s Esophagus), הסובלים גם מסוכרת, תועד סיכון מוגבר להתקדמות המחלה של הוושט לדיספלזיה או ממאירות, כאשר עם יתר לחץ דם תוארה מגמה הפוכה.
החוקרים מדווחים כי בקרב חולים עם וושט על-שם בארט, הסיכון להתקדמות באלו עם סוכרת היה גבוה בלמעלה מכפליים (יחס סיכון של 2.3, P=0.01). עם זאת, באותו מדגם, בחולים ללא לחץ דם גבוה נרשמה עליה של פי שתיים בסיכון להתקדמות מחלת הוושט (יחס סיכון של 2.2, p=0.009).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך העשורים האחרונים חלה עליה בשיעורי ההיארעות של תסמונת מטבולית, שעמדה בקורלציה עם העליה בשכיחות ממאירות של הוושט. סוכרת הינה חלק מהתסמונת המטבולית ונקשרה עם וושט על-שם בארט, אך השכיחות המדויקת והקשר עם ממאירות לא נבחן לעומק עד היום.
במטרה לבחון את הנושא, החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם שכלל 1,623 חולים עם וושט על-שם בארט, שנבדקו בין דצמבר 2000 ועד מרץ 2013.
274 חולים סבלו מסוכרת או אובחנו עם סוכרת במהלך תקופת המחקר. חולים עם סוכרת היו מבוגרים יותר (64 שנים לעומת 59.6 שנים) עם שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם. לא זוהו הבדלים משמעותיים במין, גזע, אורך מקטע וושט על-שם בארט, או גודל הבקע הסרעפתי.
עם זאת, באלו ללא סוכרת תועדה שכיחות גבוהה יותר של מטופלים ללא עדות לדיספלזיה בבדיקה אנדוסקופית ראשונית (62.3% לעומת 55.5%, p=0.004).
בביופסיה עם הממצאים החמורים ביותר במהלך כ-16 חודשי מעקב, לא זוהתה דיספלזיה ב-56.9% מהחולים ללא סוכרת וב-51.5% מהחולים עם סוכרת, בעוד שאדנוקרצינומה תועדה ב-15.8% מהחולים ללא סוכרת וב-25.9% מאלו עם סוכרת (p<0.001).
התקדמות לדיספלזיה בדרגה גבוהה או ממאירות תוארה בשכיחות גבוהה כמעט כפליים בחולים עם סוכרת (17.9% לעומת 9.7%, p=0.018).
החוקרים בחנו תרומה אפשרית של יתר לחץ דם לסיכון להתקדמות במדגם החולים עם וושט על-שם בארט, ומציינים כי לחץ דם גבוה נפוץ יותר בחולים עם וושט על-שם בארט, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
41.8% מהחולים סבלו מיתר לחץ דם, ומבין אלו עם יתר לחץ דם, 32.8% סבלו מסוכרת, בעוד שבקרב החולים עם לחץ דם תקין, 5.4% סבלו מסוכרת.
אלו עם יתר לחץ דם היו מבוגרים יותר, עם גיל ממוצע של 63.9 שנים בעת האבחנה של וושט על-שם בארט, בהשוואה ל-57.9 בקרב אלו ללא לחץ דם גבוה.
אורך מקטע בארט היה ארוך יותר באלו ללא יתר לחץ דם (3.3 ס”מ לעומת 2.7 ס”מ), אך לא זוהו הבדלים בין המינים, גזעים או גודל בקע סרעפתי.
במהלך 17.6 חודשי מעקב, ב-61.9% מהחולים עם יתר לחץ דם לא תוארה דיספלזיה, זאת בהשוואה ל-56% מהחולים ללא יתר לחץ דם לאורך 14.6 חודשי מעקב.
10.9% ו-10% מאלו עם יתר לחץ דם פיתחו דיספלזיה בדרגה נמוכה וגבוהה, בהתאמה, וכך גם 15% ו-12.6% מאלו עם לחץ דם תקין, בעוד ש-16.3% מהחולים עם יתר לחץ דם פיתחו אדנוקרצינומה וכך גם 17.2% מאלו ללא יתר לחץ דם.
ACG 2013
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!