אף על פי שאין המלצה לביצוע שגרתי של בדיקות סקר קולנוסקופיה להערכת סרטן מעי גס ורקטום בקשישים, מחקרים שהוצגו בכנס DDW (Digestive Disease Week) לשנת 2011 מספקים תמיכה מסוימת בגישה זו.
החוקרים הציגו מודל שדימה בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום במטופלים בגיל 75 ומעלה, בהם לא נערכה מעולם בדיקת קולנוסקופיה.
על-בסיס הממצאים, החוקרים מסכמים וכותבים כי במטופלים שמעולם לא ביצעו בדיקת סקר ומצויים בסיכון ממוצע בגיל 75, יש מקום להמליץ על בדיקת קולנוסקופיה עד סביב גיל 85, בתלות במאזן סיכון ותועלת.
למרות עשרות שנים של המלצות בנוגע לבדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום, חלק גדול מהקשישים בארצות הברית מעולם לא עברו בדיקת סקר. בשנת 2008, צוות משימה המליץ להתחיל בבדיקות סקר בגיל 50 ולהמשיך עד גיל 75, ולאחר מכן להפסיק בבדיקות הסקר במידה והממצאים שליליים באופן עקבי.
עם זאת, הגיל הממוצע בעת האבחנה של סרטן מעי גס ורקטום הינו 71 שנים ו-43% מהמקרים מאובחנים בגיל 75 שנים ומעלה. בנוסף, 37% מהמטופלים בגילאי 75-84 שנים מעולם לא עברו בדיקת קולנוסקופיה.
מהמחקר עולה כי הרווח במספר השנים (Life Years Gained או LYG) בעקבות בדיקות קולנוסקופיה ירד באופן חד לאחר גיל 75. שיעור LYG ל-1000 נבדקים עמד על כ-150 בגיל 65 שנים, 100 בגיל 75 שנים ו-60 בגיל 80 שנים. בנבדקים בגיל 90, הרווח במספר השנים עמד על פחות מחמש. במקביל, מספר בדיקות הקולנוסקופיה הנדרשות לכל LYG עלה באופן עקבי עם הגיל.
מניתוח עלות-תועלת ותופעות לוואי משמעותיות במערכת העיכול ואחרות לכל LYG, עולה כי מדובר במאזן די מתקבל בגיל 75 שנים, אך מתקבל באופן גבולי בגיל 85 שנים. ניתוח עלות-תועלת לא כלל טיפולים ביולוגיים כנגד סרטן מעי גס ורקטום, אך החוקרים מציינים כי במידה וכוללים טיפולים אלו, ניתן לחסוך יותר בעלויות עם בדיקות סקר של קשישים.
במחקר נוסף שהוצג בכנס, חוקרים הציגו נתונים לפיהם שכיחות נגעים במעי הגס והרקטום גבוהה דיו בנבדקים בגילאי 75 ומעלה, ותוחלת החיים הממוצעת ארוכה דיו (12 שנים) בכדי להצדיק את הצורך לשקול בדיקות סקר בקבוצת גיל זו.
החוקרים ערכו סקירה רטרוספקטיבית של נבדקים שעברו קולנוסקופיה בין השנים 2007 ו-2010 וזיהו 96 נבדקים שעברו בדיקות סקר בגיל 75 ומעלה. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 78 שנים, 28% היו חולי סוכרת ו-22% סבלו ממחלה כלילית.
שיעורי אבחנת אדנומה בקבוצת הקשישים עמדו על 34% ונבדק אחד אובחן עם סרטן מעי גס ורקטום (3%). לא תועדו תופעות לוואי כתוצאה מהפרוצדורה.
שיעורי אבחנת אדנומה היו גבוהים יותר בגברים (46%) בהשוואה לנשים (24%), וכך גם זיהוי נגעים משמעותיים (23% לעומת 16%). נגעים משמעותיים הוגדרו בנוכחות אדנומה מעל 1 ס”מ, פוליפים עם היסטולוגיה סיסית, או נוכחות 3 פוליפים אדנומטוטיים ומעלה. מרבית הממצאים זוהו במעי הגס הפרוקסימאלי, בהשוואה למעי הגס הדיסטאלי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים נובעים מהגברת המודעות לסרטן מעי גס ורקטום ובדיקות הסקר לממאירות. לדבריהם, במידה ומדובר באדם מבוגר בריא, שמעולם לא עבר בדיקת סקר, אזי יש הגיון בביצוע בדיקת סקר ראשונה. עם זאת, המודל במחקר לא נתן מענה לשאלה מה יש לעשות במקרה בו בוצעה בדיקת סקר בגיל 68, לא זוהה נגע משמעותי, וכעת האדם בן 75, האם יש מקום לבדיקת סקר? במקרים אלו עדיין אין מענה.
מתוך כנס Digestive Disease Week
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!