מאת ד”ר בן פודה שקד

ממטה-אנליזה חדשה אשר פורסמה בגיליון מרץ של ירחון Academic Emergency Medicine עולה כי בדיקת אולטראסאונד המבוצעת בידי רופאי חדר המיון עשויה לסייע באיתורן או שלילתן של אבני מרה.

לדברי החוקרים, תוצאה חיובית של בדיקת US בחדר המיון אינה מביאה לאבחנה של כולליתיאזיס בפני עצמה, ותוצאה שלילית אינה שוללת אבחנה זו לחלוטין באם הסבירות לה גבוהה. עם זאת, באם החשד הקליני ל-Biliary colic הינו נמוך ואין מוצאים אבני מרה בבדיקת האולטראסאונד, הרי שיש לשקול אפשרויות אבחנתיות אחרות, הם מציעים.

החוקרים מסבירים כי רופאי חדר המיון פעמים רבות מבצעים בדיקות אולטראסאונד בחיפוש אחר אניוריזמות של האאורטה הבטנית או תפליטים פריקרדיאליים, וכי ישנה עדות חזקה לכך שעושים זאת במידה רבה של דיוק.

מאידך, לא היה ברור עד כה באיזו מידה רופאי חדר המיון מיומנים בביצוע בדיקת אולטראסאונד בחיפוש אחר אבני מרה. החוקרים מציינים כי מחקרים הראו שתוצאות שליליות שגויות (false negative) בחדר המיון נובעות על פי רוב מכך שהאבנים קטנות מ-4 מ”מ בקוטרן, או תקועות בצוואר כיס המרה.

על מנת להעריך את הדיוק האבחנתי של בדיקות אולטראסאונד המבוצעות בהקשר זה בחדרי מיון, סקרו החוקרים מאגרים ממוחשבים דוגמת MEDLINE, EMBASE, ה-Cochrane library ואחרים בחיפוש אחר מחקרים פרוספקטיביים שבוצעו בנושא. נכללו במטה-אנליזה רק מחקרים אשר נקודת הייחוס בהם הייתה טובה דיו (דוגמת ממצאים בניתוח או תוצאות בדיקות דימות כפי שפוענחו בידי רדיולוגים).

בתום סקירה של 917 מחקרים בעלי כותרות מתאימות, אותרו שמונה מחקרים אשר נכללו בסופו של דבר בניתוח העל, ובהם סך של 710 חולים. בכל אחר מן המחקרים, רופאי חדרי המיון אשר ביצעו את בדיקות האולטראסאונד ופיענחו אותן לא היו מודעים לאבחנה שנעשתה בידי הרדיולוגים. מספר החולים בכל מחקר נע בין 35 ל-127, וההימצאות של אבני מרה הייתה 46-80% (חציון 60%).

החוקרים מדווחים כי האומדנים הכוללים של רגישות וסגוליות הבדיקה עמדו על 89.8% ו-88.0%, בהתאמה, וכי ה-positive likelihood ratio המשוער היה 7.5 וה-negative likelihood ratio 0.12.

החוקרים מציינים כי הייתה שונות רבה במידת הניסיון של הרופאים אשר ביצעו את בדיקות האולטראסאונד, וכי חלקם היו חסרי ניסיון באופן יחסי על פי הגדרתם הם. עם זאת, הניתוח הסטטיסטי שבוצע לא הראה שונות ניכרת ברגישות ובסגוליות הבדיקה בין המחקרים השונים בשל הבדלים הקשורים ברופא המבצע ביחס להגדרה של תוצאה חיובית או שלילית של בדיקת ה-US.

לטענת החוקרים, רופאי חדרי המיון יכולים להביא לאבחנת עבודה של כולליתיאזיס חריפה וסימפטומטית כאשר בדיקות אולטראסאונד שביצעו הראו אבני מרה ולצידן תלונות של כאבים ברביע הימני העליון של הבטן, כאב אפיגסטרי או כאב במותניים. באם חולפים התסמינים, הרי שיש לדאוג למעקב הנדרש לאחר השחרור מחדר המיון, הם מוסיפים.

החוקרים מציינים כי מספר המחקרים הקטן, כמו גם גודל המדגמים אשר היה קטן באופן יחסי, מנע מהם לבצע ניתוח בעל משמעות של תת-קבוצות. בנוסף, בשל סיבות אלו לא ניתן היה לקבוע שמא רופאי חדרי המיון יעלו לזהות בצורה מדויקת סימנים משניים של דלקת חריפה של כיס המרה, דוגמת נוזל פריכולציסטי, עיבוי של דופן כיס המרה או ‘סימן מרפי’ סונוגרפי (רגישות נקודתית מתחת למתמר בעת הפעלת לחץ מעל כיס המרה). לבסוף, מזהירים החוקרים מפני האפשרות של הטיית בחירה, שכן כל שמונת המחקרים עשו שימוש בדיגום חולים על פי נוחות (convenience sampling). בנוסף, הם מזכירים כי באף אחד מהמחקרים לא תוארו כיאות טכניקות הסריקה.

Acad Emerg Med 2011;18:227-235

לידיעה במדסקייפ