הקוקסיבים, ובעיקר הסלקוקסיב (celecoxib) , זכו לעדנה מחודשת השבוע…דיווחנו כבר על מחקר מה-NEJM שהראה כי בניגוד לגלוקוזמין לסלקוקסיב הייתה תגובה מובהקת, ועתה גם מתפרסם מחקר מתוך ה-American Journal of Medicine המראה כי סלקוקסיב, בהשוואה לדיקלופנק (diclofenac ) ונפרוקסן ( naproxen ) הציג יתרון בטיחותי משמעותי במניעת סיבוכים וכיבים בדרכי העיכול.
מחקר ה-SUCCESS-I עליו מדווחים במאמר היה רב לאומי, מבוקר ואקראי וכלל למעלה מ-13,000 מטופלים הסובלים מאוסטיאואתריטיס (OA) . נמצא שסלקוקסיב ושתי התרופות מקבוצת ה-NSAIDs היו שווים ביעילותם בהפחתת כאבים, אך הסלקוקסיב גרם באופן משמעותי ומובהק לפחות בעיות רציניות במערכת העיכול העליונה. היתרון הבטיחותי של הסלקוקסיב היה ביחס של 8:1 על שתי התרופות האחרות מבחינת סיכון לכיב כולל חסימות במערכת העיכול, ודימומים במערכת העיכול העליונה – אשר כולם אומתו בבדיקה אנדוסקופית.
המחקר תוכנן כך שידמה את ה”חיים האמיתיים” בתנאי טיפול ריאליים, הן מבחינת אי הגבלה בשימוש באספירין והיקף מס’ ביקורי הביקורת המתאים למציאות הטיפולית השגרתית. המשתתפים הגיעו לביקורת מעקב רק לאחר 6 ו-12 שבועות, כשטיפולים אחרים בוצעו ע”י הרופאים המטפלים הרגילים שלהם.
המשתתפים במחקר השתייכו ל-1142 מרכזים רפואיים ב-39 מדינות שחולקו בין סלקוקסיב 100 מ”ג פעמיים ביום (4,393), סלקוקסיב 200 מ”ג פעמיים ביום (4,407), נפרוקסן 500 מ”ג פעמיים ביום (905), או דיקופלנק 50 מ”ג פעמיים ביום (3,489) .
היעילות והבטיחות הוערכות על פי מצב הבסיס, לאחר 6 שבועות ולאחר 12 שבועות. היעילות נמדדה ע”פ הערכת המטופל את הכאב האוסטיאוארתריסטי באמצעות מדד כאב VAS ומדד WOMAC להערכת חומרת אוסטיאואתריטיס. מדדי הבטיחות כאמור כללו אירועים רצינייים במערכת העיכול העליונה, והערכת החוקרים לדיווחים על תופעות לואי. אירועים רציניים במערכת העיכול העליונה הוערכו בהתאם לסטנדטים המקובלים בכל מרכז רפואי לא הייתה דרישה לביצוע אנדוסקופיה או חקירה נוספת. החוקרים ביצעו אנליזות אד הוק לאחר מכן בהתאם לשימוש באספירין.
המימצא העיקרי ליעילות הטיפול היה שיוויון בין שלושת התרופות שנבדקו. לסלקוקסיב 100 מ”ג הייתה יעילות דומה לזו של ה-200 מ”ג. תוצאות הבטיחות הראו שמטופלי הסלקוקסיב סבלו באופן משמעותי ומובהק פחות מתופעות לואי מכל סוג, מתופעות לואי שחייבו הפסקת השתתפות במחקר, פחות מאירועים גסטרואינטנסיאלים ופחות מכאבי בטן שחייבו יציאה מהמחקר.
להלן שיעורי תופעות הלואי בשתי הקבוצות:
|
- אבחנות: Gastro other, GERD/Gastritis, Osteoarthritis, Pain
- קטגוריות: חדשות
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
גסטרואנטרולוגים יכולים למלא תפקיד קריטי בניהול השמנת יתר (Digestive Disease Week)
עם עלייה בשכיחות השמנת היתר בארה"ב ובעולם, נדרשים יותר פתרונות ברמות טיפול שונות לעזרה למטופלים, כך עולה מסדרת הרצאות בכנס Digestive Disease Week
הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: אבחון סרטן המעי
שלום לכולם וברוכים הבאים לעוד פרק של “טיפ מחדר הרופא”, הפעם נעסוק באחת מהמחלות החשובות והקשות לאבחון – סרטן המעי. פרופסור איתמר רז יחלוק איתנו מידע חדש ומרתק מתוך מאמר שהתפרסם ב-JAMA OPEN ממאי האחרון. נלמד על השיטות המתקדמות לאבחון מוקדם והדרכים לשיפור הסיכויים לטיפול מוצלח. לכל הטיפים השבועיים בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק
סביבה משפיעה יותר מגנטיקה על גיל האבחון של מחלות מעי דלקתיות (CMGH)
חשיפות מוקדמות בחיים וסביבתיות מקושרות יותר לגיל האבחון של מחלות מעי דלקתיות מאשר גורמים גנטיים, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Clinical Gastroenterology and Hepatology
צליעה בילדים (Pediatr Rev) - והערות ד"ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה
צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד"ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.
השתלת כבד דוחה התקדמות גרורות לסרטן מעי גס ורקטום (JAMA Surgery)
השתלת כבד מלווה בשיפור הישרדות ללא-התקדמות מחלה בחולים נבחרים עם סרטן מעי גס ורקטום לא-נתיח עם פיזור כבד; עם זאת, ההשפעה על ההישרדות הכוללת ושיעורי ההישנות לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על תוצאות מבטיחות בחולים נבחרים עם סרטן מעי גס […]
גורמי סיכון להיצרות בהשקה לאחר ניתוח כריתת וושט (BMC Cancer)
מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Cancer עולה כי דלף מהשקה, מחלות לב וכלי דם וסוכרת הינם גורמי סיכון אפשריים להיצרות בהשקה של הוושט בחולים לאחר כריתת וושט. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון גורמי סיכון להיצרות בהשקה בחולים עם סרטן וושט לאחר כריתת וושט. היצרות בהשקה הינה הסיבוך ארוך הטווח הנפוץ ביותר בחולים לאחר […]
סוכרת מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום (Br J Cancer,)
מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת British Journal of Cancer עולה כי אבחנה של סוכרת לפני אבחנת ממאירות מעי גס ורקטום מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, בעיקר בשחורים לא-היספאנים ובחולים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין אבחנה של סוכרת ובין הסיכון לתמותה בקרב חולים עם אבחנה של סרטן מעי גס ורקטום […]
מה בין ריכוזי ויטמין D בדם ובין פיברוזיס כבדי בחולים עם סוכרת? (Acta Diabetol)
במאמר שפורסם בכתב העת Acta Diabetologica מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוז ויטמין D גבוה בדם עשוי להשפיע לטובה על בריאות הכבד בחולים עם סוכרת ופיברוזיס כבדי. ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי פיברוזיס כבדי הינו סיבוך נפוץ בקרב חולים עם סוכרת. מחקרים קודמים רמזו לקשר בין ויטמין D ובין פיברוזיס כבדי, […]
האם דיאטת DASH עשויה להפחית שומן כבדי בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)
מעבר לתזונה עתירת פירות, ירקות, אגוזים, קטניות, דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי-שומן ודלה בנתרן, משקאות ממותקי-סוכר ובשר אדום ומעובד עשויה להפחית שומן כבדי, רקמת שומן תת-עורית ורקמת שומן ויסראלי בחולים עם סוכרת, בפרט באלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!