בהינתן הפרוגנוזה הגרועה בקרב חולי שחמת עם דימום וריצאלי, ציינו החוקרים כי דימום כזה נחשב אינדיקציה להשתלת כבד בחולי CF עם תיפקוד ריאות מתאים ואלו שלא היו מועמדים להשתלת לב או לב-ריאות.
טיפול בחולי CF בהתבסס על מידע פרוגנוסטי מחולי שחמת עלול להיות לא מתאים. לכן בדקו החוקרים 18 חולי CF עם דימום וריצאלי, והשוו אותם לקבוצה של 36 חולי CF ללא מעורבות כבדית.
שרידות ממוצעת לאחר דימום ראשון (שהתרחש בממוצע בגיל 20) היתה 8.4 שנים, בהשוואה ל-13 שנים מאותה נקודת זמן בקבוצת הביקורת, לא הבדל משמעותי סטטיסטית. 38 אירועי דימום התרחשו סה”כ, עם מקרה מוות יחיד שאולי נבע מהדימום. רוב האירועים עברו בקרה באמצעות מדדים אנדוסקופים ותומכים, עם התערבות נוספת שהיתה הכרחית רק בארבעה אירועים.
בעוד שמיימת נצפתה ב-11 חולים, היו אלו אירועים חולפים.
הנתונים מציעים כי היסטוריה של דימום וריצאלי בהעדר שחמת לא מפוצה ניתן לטפל ללא השתלת כבד, סיכמו החוקרים בגיליון דצמבר של Liver Transplantation.
בעוד שלהשתלות כבד יש עדיין תפקיד בטיפול ב-CF, ציין ד”ר ג’ונאס במאמר מערכת כי הממצאים החדשים מציעים כי אין להחליט על השתלת כבד לטיפול ביתר לחץ דם פורטלי בלבד, אלא יש להגביל זאת לחולים עם הוכחה לחוסר תיפקוד הפטוצלולרי וכשלון.
Liver Transpl 2005;11:1463-1465,1522-1526.
<!–
–>
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!