רמת הפפסינוגן בסרום והימצאות נוגדני H. Pylori עשויות לסייע בקביעת הסיכון להופעת סרטן קיבה (Gut)

חוקרים יפנים מדווחים כי רמות הנוגדנים לחיידקי Helicobacter pylori ורמות הפפסינוגן בסרום מהוות סמני חיזוי טובים להתפתחות סרטן קיבה.

החוקר הראשי, ד”ר Watabe, מסביר כי כעת ניתן לומר לחולה מהו הסיכון שלו לחלות בסרטן קיבה בהתבסס על בדיקות סרולוגיות.

החוקרים בחנו באופן פרוספקטיבי את שכיחות ההופעה לש סרטן קיבה באמצעות ביצוע סריקות אנדוסקופיות שנתיות במדגם של נבדקים א-סימפטומטים מקרב האוכלוסיה הכללית. מעקב נערך אחר הנבדקים לאורך 4.7 שנים והם עברו 5.1 בדיקות אנדוסקופיות בממוצע.

שכיחות ההופעה השנתית של סרטן קיבה בקרב 3324 הנבדקים שבהם נמצאו רמות פפסינוגן תקינות ולא נמצאו בהם נוגדנים ל-H. pylori במהלך בדיקת האנדוסקופיה הראשונה עמדה על ערך של 0.04%. בקרב 2314 הנבדקים שבהם נמצאו רמות תקינות של פפסינוגן, אך נתקבלה בהם תשובה חיובית בבדיקה לגילוי נוגדנים ל-H. pylori עמדה השכיחות על ערך של 0.06%. בהשוואה לנבדקים הראשונים, נתקבל בקבוצה זו ערך HR של 1.1.

בקרב 1082 הנבדקים שבהם שבהם נמדדו רמות אטרופיות של פפסינוגן ונמצאו בהם נוגדנים ל-H. pylori, עמד ערך השכיחות על 0.35%  עם ערך HR של 6.0. ביתר 443 הנבדקים שבהם נתקבלו רמות אטרופיות של פפסינוגן ולא נמצאו נוגדנים ל-H. pylori עמד ערך השכיחות על 0.60% עם ערך HR של 8.2.

פרט לסיווג קבוצתי זה, נמצאו גם שגיל ומין הנבדקים מהווים גורמי סיכון בלתי-תלויים. לדוגמא, בגברים מעל גיל 60 שנים, שנמצאו בהם רמות אטרופיות של פפסינוגן ללא נוגדני H. pylori נתקבל ערך השכיחות הגבוה ביותר להופעת סרטן קיבה (1.8%).

החוקרים מציינים כי ממצאיהם מעידים על נטיה גוברת להופעת גידולי קיבה עם התקדמותו של זיהום ה-H. pylori. הם מסכמים כי המחקר מעלה מידע בסיסי לביצוע מחקרים שיעסקו במניעת הופעת סרטן קיבה בעתיד.

לידיעה במדסקייפ

Gut 2005;54:764-768.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן