Recurrent abdominal pain, anxiety and depression in primary care
Campo JV, Bridge J, Ehmann M et al

Pediatrics 2004;113:817-24

כאבי בטן חוזרים, תלונה נפוצה בין הבעיות הכרוניות החוזרות ושבות במרפאה.  אומדנים שונים קובעים כי בין 7% ל 25%  מילדים ומתבגרים מתלוננים לכאבי בטן חוזרים. ההיארעות עולה עם הגיל ואחוז הנקבות המתלוננות, מסך החולים, גדל.  ברוב  המקרים לא נגלה ממצאים קלינים לפעמים רגישות קלה באזור זה או אחר בבטן  וברור מעבדתי מעלה חרס. יוצא דופן  זיהום קיבתי בהליקובקטר פילורי ממצא נפוץ.  אך עדיין לא הוכח  הקשר בינו לבין כאבי בטן אלא אם קיים כיב בו-זמנית. 

לפעמים קיימים סימנים המכוונים אותנו לאבחנה למחלה אורגנית. סימנים אלה הם הקאות, כאבים עזים המעירים את החולה בלילה,  ירידה במשקל ודימום ממערכת העיכול.  בדיקות מעבדה המעידות על הפרעות באנזימי הכבד, בתפקוד הכליות, שקיעת דם מוחשת, חוסר דם או עדות לזיהום בדרכי השתן חייבים להדליק אצלנו נורה אדומה כי בבעיה אורגנית עסקינן.

הדעה הרווחת היא, רוב המקרים מיוחסים לבעיות רגשיות, אך מעטים המחקרים המוכיחים זאת. בעבר נמצא קשר בין כאבי בטן חוזרים לבין היעדרות מבית הספר. המסקנה המרומזת, שקיים פחד מבית הספר school phobia -המתבטא בכאבי בטן. יש  מחקרים  הקושרים בין כאבי בטן למצב של חרדה או דיכאון אצל החולים.  רופאי הילדים לרוב, למרות שהם מודעים לעובדה כי הרקע לכאבי בטן נפשי, נרתעים מלברר  את הסיבות לכך אצל החולה והוריו, וחוששים להתעמק בתקינות חיי המשפחה ומבנה המשפחה.

במחקר שלפנינו ניסו החוקרים להתחקות אחר גורמים נפשיים כסיבות לתלונת כאבי הבטן כרוניים. במחקר השתתפו שתי קבוצות של 40 ילדים כל אחת, שגילם נע בין 8 ועד 15 שנה. קבוצה אחת  כללה ילדים שסבלו מכאבי בטן כרוניים והקבוצה השניה, ללא כאבי בטן, היית קבוצת ביקורת.

ההורים התבקשו לענות על מספר שאלונים בתחומים שונים שהתייחסו לחיי החולה :- התנהגותו, תסמיני דיכאון וחרדה, ולגבי אופי הנבדק, אי-שקט,  מזג  וכושר ריכוז. מנגד לא היה ניכר מהשאלון אם הנבדק סבל מכאבי בטן. 

התוצאות מראות באופן מובהק כי כ 80% מהילדים  בקבוצת המתלוננים לכאבי בטן  סובלים מחרדה וכ 40% סובלים מדיכאון בהשוואה לקבוצת הביקורת, בה רק  10% סבלו מתופעות אלה. רוב הילדים שסבלו מדיכאון לקו גם בחרדה.

התברר גם כי 30% מהילדים שסבלו מכאבי בטן חיים במשפחה חד-הורית, בהשוואה ל 10% בקבוצת הביקורת. במושג חד הורית נכללו גם משפחות בהן נמצאו שני הורים, אך רק אחד מהם היה הורה ביולוגי.

תוצאה נוספת בעלת משמעות מעשית היא ש 24% בין הילדים שהתלוננו על כאבי בטן הראו גם הפרעה המכונה  disruptive disorder  לעומת 8 אחוזים באלה ללא כאבי בטן. המונח disruptive disorder כולל בתוכו הפרעות קשב וריכוז, פעילות יתר hyperactivity– ו   oppositional defiant disorder . גם מי שאינו מכיר את המונח האחרון  ינחש את משמעותו המלאה.

הערת העורך

למרות שאנחנו מודעים לרקע הנפשי לכאבי בטן בילדים אנחנו נוטים להתעלם מעובדה זו. קל יותר להזמין בדיקת UBT לזיהום בהליקובקטר או תבחין נשימה לאי-סבילות ללקטוז מאשר לברר את הקשיים  של הילד המופנה אלינו, לדוגמא פחד מבית הספר, מתח במשפחה  או קרבה לילדים המציקים,  הן בבית והן במסגרת הלימודים.

בספרות הרפואית, כדאי להזכיר,  אין הוכחה ברורה שזיהום בהליקובקטר אכן גורם לכאבי בטן אלא עם קיים כיב. שנית, אחוז הילדים שהם חיוביים להליקובקטר מגיע ל  40% בסדרות בארץ, כך שהתלונה של כאבי בטן והממצא של הליקובקטר באותו ילד, עדיין לא מוכיח קשר ביניהם.

האם יש טעם והצדקה בהזמנת בדיקה על קולית של הבטן ?   נדיר למצוא פתולוגיה. לי זכורים שני מקרים בתקופה של שש שנים בהם נמצאה פתולוגיה. אך לבדיקה העל-קולית ערך משני, טיפולי. החרדה ממנה סובלים החולים  כוללת גם חרדה ממחלה, או אפילו ממוות. לכן הערה  של  הרופא שהבדיקה העל-קולית היתה תקינה ערך טיפולי רב לה.  

כדאי שניתן את דעתנו לעובדות. ואם מתברר כי בהפרעה נפשית מדובר, לשקול התייעצות עם איש המקצוע.

המאמר הופיע בעיתון   Pediatrics    מחודש אפריל 2004.