Gastro other

הנחיות מעודכנות של ה- NICE הבריטי לגבי הגישה לדיספפסיה במרפאה הראשונית

ה-NICE הבריטי מפרסם גרסה ראשונית של ההנחיות המעודכנות לגבי טיפול בדיספפסיה במסגרת המרפאה הראשונית. הארגון מזמין את הקוראים להגיב ולהציע תיקונים (ראה קישור).

דיספפסיה כוללת תסמינים של כאב אפיגסטרי, צרבת או רגורגיטציה חומצית, עם או ללא תחושת נפיחות, בחילות והקאות.

לרוקח הקהילתי תפקיד חשוב בעזרה לחולים; בייעוץ לגבי שינויים באורח חיים, במתן תרופות ללא מרשם, ובמתן ייעוץ לגבי תרופות שנרשמו על ידי הרופא ומעקב אחר תופעות לוואי שלהן.


באבחנה מבדלת של דיספפסיה יש לשקול כאב ממקור לבבי או ממקור של דרכי המרה. כמו כן יש לבדוק אם החולה נוטל תרופות היכולות לגרום לתסמינים.

יש לייעץ לחולה לגבי אורח חיים בריא יותר; תזונה בריאה, הפסקת עישון והפחתה במשקל. טיפול עצמי בסותרי חומצה יכול להתאים לחולים רבים. אולם מומלץ טיפול נוסף כאשר ישנה התמדה של תסמינים הפוגעים באיכות החיים.

כאשר חולה פונה למרפאה לראשונה עם תלונות של דיספפסיה, יש לשקול את דחיפות הבירור. כאשר הבעיה מלווה בדימום חריף מדרכי העיכול יש להפנותו בדחיפות (אותו יום) למומחה. הפנייה בדחיפות בינונית (עד שבועיים) נדרשת כאשר הדיספפסיה  מלווה בדימום כרוני מדרכי העיכול, איבוד משקל מתקדם, דיספאגיה, הקאות ממושכות, אנמיה של חוסר ברזל, גוש אפיגסטרי או בליעת בריום בלתי תקינה.

ככלל אין צורך בבירור אנדוסקופי של חולים מתחת לגיל 55, ללא סימני אזהרה בנוסף לתלונת הדיספפסיה. בחולים מבוגרים יותר יש לשקול הפנייה לאנדוסקופיה כאשר יש התמדה של התסמינים לאחר בדיקות להליקובקטר פילורי וטיפול ב- proton pump inhibitor (PPI), או כאשר ישנו סיכון לסרטן של הקיבה או חרדה של החולה סביב הסיכון לכך.

קיימות מספר גישות לטיפול ראשוני במחלה. ניתן לטפל אמפירית באנטיביוטיקה כנגד הליקובקטר פילורי, או לבצע אבחנה של החיידק מלווה בטיפול לפי הצורך. ניתן לטפל בחולים במינון מלא של PPIs במשך חודש, ואם ישנה התמדה של התסמינים, במינון המינימלי הדרוש לשליטה בתסמינים. יש לעודד טיפול עצמי של החולה בהתאם לתסמינים. במקרה של תגובה לקויה לטיפול שהוזכר, ניתן לטפל בחסמים של הקולטן להיסטמין (H2RA) או בתרופות פרוקינטיות.

מחלת Gastro-oesophageal reflux disease (GORD) כוללת אסופגיטיס שאובחנה בעזרת אנדוסקופיה, ומחלת רפלוקס עם אנדוסקופיה שלילית. יש להציע לחולים טיפול מלא ב- PPIs, וכאשר התסמינים מתמידים לטפל במינון המינימלי הדרוש, מוטב בטיפול עצמי לפי הצורך. אין מקום לטיפול ניתוחי באופן שיגרתי.

לחולים עם peptic ulcer disease החיוביים להליקובקטר יש לתת טיפול לסילוק החיידק. בחולים שליליים לחיידק שאינם נוטלים NSAIDs יש לטפל ב- PPIs או ב- H2RAs. בחולים המטופלים ב- NSAIDs יש לבדוק אם ניתן להפסיק את השימוש בתרופה, להפחית במינון, לעבור ל- paracetamol, ובחולים בסיכון גבוה לעבור למעכבי COX-2 סלקטיביים.

מומלץ לבצע אבחנה של H. Pylori בעזרת בדיקת נשיפה של פחמן13, אנטיגנים בצואה או סרולוגיה. אם יש צורך בבדיקה חוזרת יש לבצע בדיקת נשיפה. בדיקות במסגרת המרפאה אינן מומלצות בשלב זה. יש לטפל ב- 7 ימים של PPIs, ושילוב של מתרונידזול וקלריתרומיצין, או אמוקסיצילין וקלריתרומיצין.

בחולים המקבלים טיפול ארוך טווח לדיספפסיה יש לערוך הערכה שנתית של מצב המחלה, ולעודד הפחתה של הטיפול או הפסקתו. ניתן לחזור לטיפול עצמי בסותרי חומצה, ויש להדגיש את החשיבות של אורח חיים בריא.

למסמך של ה- NICE

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים תחת הנשמה פולשנית, טיפול ב- Pantoprazole הפחית משמעותית את הסיכון לדימום משמעותי קלינית מדרכי עיכול עליונות, ללא השפעה משמעותית על הסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע אם טיפול במעכבי תעלות מימן מועיל או […]

  • משלב Bulevirtide עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide לבדו כנגד זיהום כרוני בהפטיטיס D (מתוך N Engl J Med)

    משלב Bulevirtide עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide לבדו כנגד זיהום כרוני בהפטיטיס D (מתוך N Engl J Med)

    משלב Bulevirtide במינון 10 מ”ג עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide במינון 10 מ”ג בלבד בטיפול בחולים עם זיהום כרוני בנגיף הפטיטיס D (HDV, או Hepatitis D Virus) כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. במחקר בשלב 3, טיפול מונותרפי ב- Bulevirtide הוביל לתגובה נגיפית בחולים עם זיהום כרוני […]

  • בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-DDW)

    בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-DDW)

    בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית ייתכן סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Digestive Disease Week. באופן ספציפי יותר, תעד סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בנשים עם דלקת כבד אוטואימונית (Autoimmune Hepatitis) ודלקת ראשונית של דרכי המרה (Primary Biliary Cholangitis). החוקרים השלימו מחקר עוקבה רב-מרכזי, רטרוספקטיבי, […]

  • האם הנקה בינקות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום בבגרות? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    האם הנקה בינקות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום בבגרות? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי במבוגרים אשר ניזונו מהנקה בינקות ייתכן סיכון מוגבר לאבחנה של סרטן מעי גס ורקטום בבגרות, כולל במבוגרים צעירים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על החשיבות של גורמי חשיפה במהלך ההיריון ובשלב מוקדם במהלך החיים ובין הסיכון להתפתחות סרטן מעי […]

  • מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר לעצירות (Clinical Gastroenterological and Hepatology)

    מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר לעצירות (Clinical Gastroenterological and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד ומזון מלווה בסיכון מוגבר להופעת עצירות ואילו צריכת מזון מעובד מינימאלית מלווה בסיכון נמוך יותר לעצירות, כאשר ההשפעה של עיבוד המזון אינה תלויה באיכות הרכב התזונה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכה מוגזמת של מזון אולטרה-מעובד נקשה עם הפרעה בתנועתיות המעי. […]

  • דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

    דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

    דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024. מתוך הגליון הראשון של מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב.

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את סקייריזי לטיפול בקוליטיס כיבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את סקייריזי לטיפול בקוליטיס כיבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Risankizumab (סקייריזי) לטיפול במבוגרים עם קוליטיס כיבית פעילה בדרגה חמורה. בעקבות אישור זה, הטיפול בנוגדן חד-שבטי כנגד IL-23 הספציפי מאושר לשימוש בחולים עם קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן בדרגה בינונית-עד-חמורה. התרופה מאושרת לשימוש בארצות הברית גם לטיפול במבוגרים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה ופסוריאזיס רובדי […]

  • התועלת של אספירין במניעת תמותה עקב ממאירות מערכת עיכול עולה על הסיכון לתמותה עקב דימום (Clin Gastroenterol Hepatol)

    התועלת של אספירין במניעת תמותה עקב ממאירות מערכת עיכול עולה על הסיכון לתמותה עקב דימום (Clin Gastroenterol Hepatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התועלת של אספירין להפחתת הסיכון לתמותה עקב ממאירות מערכת עיכול עולה על הסיכון לתמותה עקב דימום בחולים לאחר טיפול להכחדת הליקובקטר פילורי. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את פרופיל סיכון-תועלת של אספירין על הפחתת הסיכון לתמותה עקב ממאירות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה