במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes, Obesity & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול במעכבי SGLT-2 אינו מלווה בסיכון מוגבר לשברים מכל סוג או שברים אוסטיאופורוטיים מג’וריים, בהשוואה לטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון לשברים מכל-סוג או שברים אוסטיאופורטיים מג’וריים עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 לעומת מעכבי DPP-4.
מחקר העוקבה התבסס על נתוני מאגר Clinical Practice Research Datalink Aurum, כאשר החוקרים התמקדו בכל החולים בגילאי 18 שנים ומעלה שקיבלו אי-פעם מרשם לטיפול במעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2 כתוספת למטפורמין בתקופה שבין ינואר 2013 ועד סוף יוני בשנת 2020. החוקרים התאימו בין חולים שהחלו טיפול במעכבי SGLT-2 ובין שלוש ביקורות שטופלו במעכבי DPP-4. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון לשברים עם מעכבי SGLT-2 לעומת מעכבי DPP-4.
מדגם המחקר כלל 13,807 מטופלים במעכבי SGLT-2 (גיל ממוצע של 55.4 שנים; 36.7% נשים), להם הותאמו 28,524 מטופלים במעכבי DPP-4 (גיל ממוצע של 55.4 שנים; 36.4% נשים). הסיכון לכל שבר עם טיפול במעכב SGLT-2 היה דומה לסיכון שתואר עם מעכבי DPP-4 (יחס סיכון מתוקן של 1.09, רווח בר-סמך 95% של 0.91-1.31). בדומה, לא תואר הבדל בין הקבוצות בסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים מג’וריים (יחס סיכון מתוקן של 0.89, רווח בר-סמך 95% של 0.64-1.22) או בסיכון לשברים בכל אחד מהאתרים הפרטניים של שברים אוסטיאופורוטיים מג’וריים.
מהנתונים עולה עוד כי לא זוהה קשר עם משך הטיפול במעכבי SGLT-2, או [ תכשיר ספציפי ממשפחת מעכבי SGLT-2, או לאחר סיווג לפי גיל ומין.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי אין הבדל בין מעכבי DPP-4 ומעכבי SGLT-2 בסיכון לשברים מכל סוג או שברים אוסטיאופורוטיים בחולים עם סוכרת מסוג 2.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!