חוקרים מאוסטרליה מדווחים במאמר חדש, שפורסם במהלך חודש ינואר בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, על קשר בין עמידות לאינסולין ובין רמות נמוכות של שחלוף עצם, השפעה העשויה להיות מתווכת על-ידי שומן ויסארלי.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את צפיפות המינראלים של העצם וסמני שחלוף עצם ב-69 מתנדבים. הם התייחסו ל-18 המשתתפים הרזים כרגישים לאינסולין, בעוד שהיתר סבלו מעודף משקל או השמנת יתר וסווגו כרגישים לאינסולין, עמידים לאינסולין או חולים עם סוכרת מסוג 2.
מניתוח הנתונים עלה קשר שלילי בין שחלוף עצם, הן לפי רמות Osteocalcin המשמש כמדד לפעילות אוסטיאובלסטים, והן לפי רמות CTx (Collagen Type-1 Cross-linked C-telopeptide) שהוא סמן לפעילות אוסטיאוקלסטים.
החוקרים מציינים כי השמנה ויסארלית או היקף מותניים סיפקו הסבר ל-15-23% מהשונות בסמני שחלוף עצם.
עוד עלה מהנתונים קשר שלילי בין רמות אינסולין בצום ובין Osteocalcin ו-CTx, ומניתוח הממצאים עלה כי ההשפעה של אינסולין על סמני העצם עשויה להיות מתווכת, לפחות בחלקה, ע”י שומן ויסארלי.
החוקרים מאמינים כי לממצאים השלכות אפשריות על בחירת הטיפול לסוכרת, שכן רופאים עשויים להעדיף טיפול מסוים, על-פני טיפול אחר, באלו עם גורמי סיכון אחרים לשברים. בנוסף, בניטור אחר הסיכון לשברים בחולי סוכרת ייתכן ויש לקחת בחשבון לא רק את צפיפות העצם, אלא גם את סמני שחלוף עצם.
J Clin Endocrinol Metab 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!