Fractures

הסיכון לשברים בגברים עם אוסטאופורוזיס המטופלים ב-Zoledronic Acid (מתוך NEJM)

מחקרים קודמים בקרב גברים עם אוסטאופורוזיס התמקדו במדדים נלווים של צפיפות המינראליים בעצם וסמנים לספיגת עצם, אך היו חסרים נתונים ממחקרים אקראיים, כפולי סמיות, להערכת התועלת כנגד שברים.

מחקר פרוספקטיבי שפורסם במהדורת  נובמבר 2012 של כתב העת New England Journal of Medicine העריך לראשונה את היעילות בהפחתת שברי חוליות כתוצא עיקרי בגברים עם אוסטאופורוזיס.

מדגם המחקר כלל 1199 גברים בגילאי 50-85 עם אוסטאופורוזיס ראשוני או אוסטאופורוזיס על רקע היפוגונדיזם. הגברים חולקו באקראי לטיפול תוך ורידי באקלסטה (חומצה זולדרונית 5 מ”ג) או פלצבו, אשר ניתנו בתחילת המחקר ולאחר 12 חודשים, בנוסף לטיפול יומי בסידן וויטמין D .

שיעור נמוך יותר משמעותית של גברים בקבוצת הטיפול (1.6%) אובחנו עם לפחות שבר חוליות חדש אחד, במהלך 24 חודשי המחקר, בהשוואה לגברים שטופלו בפלצבו (4.9%). ערכים אלה מקבילים לירידה של 3.3% בסיכון האבסולוטי וירידה של 67% בסיכון היחסי (p=0.002 ).

בהשוואה לגברים אשר קיבלו פלצבו, גברים אשר קיבלו אקלסטה פיתחו פחות שברים בינוניים וחמורים בעמוד השדרה (p=0.03 ) ואיבדו פחות גובה (p=0.002 ). גברים בקבוצה זו אף פיתחו פחות שברים קליניים בחוליות ושברים חוץ חולייתיים, על אף שההבדל לא היה בעל מובהקות סטטיסטית בשל מספר השברים הנמוך.

הטיפול באקלסטה לווה בעליה מובהקת בצפיפות המינראליים של העצם ובירידה בסמנים לספיגת עצם (p<0.05 ). תוצאות דומות התקבלו בגברים עם רמות טסטוסטורון נמוכות.

לא נצפו הבדלים בשיעורי התמותה בין קבוצת הטיפול באקלסטה לקבוצת הפלצבו ( 2.6% ו 2.9% בהתאמה) או בשיעור תופעות לוואי חמורות (25.3% ו 25.2% בהתאמה).

לסיכום, טיפול באקלסטה במשך שנתיים הביא לירידה משמעותית בסיכון לשברים חולייתיים בקרב גברים אוסטאופורוטיים.


N Engl J Med. 2012;367:1714-1723

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה